הפלאפל של ג'וני מצוין. בתוך המנה יש סלט, כרוב, חמוצים, וחתיכות גדולות של תפוח אדמה מטוגן. בצד יש בקבוקים גדולים של טחינה, חריף ועמבה. מי שרוצה יכול להוסיף למנה המקורית גם חומוס ובצל. כשנהייתי טבעוני, אמרתי לעצמי שיש לי סיבה טובה לבוא לעיתים תכופות יותר לפלאפל. אבל הטעם, הטבעונות והקרבה הגיאוגרפית שלי למקום הן לא הסיבות היחידות שלי לאכול בו, והאמת, הן גם לא הסיבות העיקריות שלי.

יש לי זיקה למקום.

בצעירותי, כשהוריי הצנועים רצו לפנק אותי, את אחי ואת עצמם, לא היינו נוסעים למסעדה, היינו נוסעים לאכול פלאפל מבורך באבן גבירול. גם לפני ההפגנה שבה ירה יגאל עמיר שלושה כדורים ביצחק רבין ורצח את השלום, אני אכלתי כמה כדורי פלאפל בפיתה במבורך. אבל פלאפל מבורך נסגר, נפתח מחדש, החליף בעלים, נפתח מחדש ליד כדוכן שווארמה, ובין לבין נעלמו הטעם והזיקה.

מדי פעם, כשאמי הייתה נוסעת לסבתי, היא הייתה מביאה פלאפל מג'וני כשהיא הייתה חוזרת הביתה. זה הפלאפל של ילדותה. בנערותי, מדי פעם הייתי מגיע בעצמי לאכול פלאפל כשהייתי עובר בסביבה. ג'וני כבר לא היה שם, וכנראה שכבר זמן מה הוא לא איתנו, ובניו הם אלו שמפעילים את דוכן הפלאפל. על הקיר יש פוסטר של הפועל תל אביב, אלופת עונת 1957. כשאתה ילד, מה בסך הכול צריך חוץ מכדורגל ואיזה מנה פלאפל מדי פעם?

בזמן שמסביבו נפתחו ונסגרו מקומות בקצב מסחרר, הפלאפל של ג'וני החזיק מעמד. המקום קיים משנת 1955. סבא שלי אכל שם, אמא שלי אכלה שם, היום אני אוכל שם ואני מקווה שגם הילדים שלי יזכו לאכול שם.

איפה? טשרניחובסקי 2, תל אביב.

כמה? 16 ש"ח למנה.

מתי? 19:30-9:30 בימי חול. בשישי נסגר לפני שהשבת נכנסת.