לא מזמן, בסופה של יציאת יום שישי עם חברים, תקף אותנו רעב, הגענו למוזס. זכרתי שיש להם המבורגר צמחוני, ומבדיקה שערכתי עם המלצר הסתבר שהוא גם טבעוני. לאחר מכן שוטטתי באינטרנט ומצאתי שהדעות חלוקות בנושא. חלק שמעו כך וחלק שמעו אחרת בסניפים שונים של מוזס, אחמ"ש בסניף מסוים אמר שלא כך הדבר, ולעומת זאת תשובה של רשת מוזס לשאלה אישרה כי מדובר בהמבורגר טבעוני. לבסוף, סיעור מוחות בקבוצה של טבעונים בפייסבוק "הרגיע" אותי סופית בעניין זה.

ההמבורגר היה לא רע בכלל, וגם המחיר, שכן זה היה בלילה, בשעת מבצע ה"לייט נייט". המבצע כולל גם תוספת לצד ההמבורגר, ולמרות שהקציצה מגיעה רק עם נבטים עליה, אפשר וכדאי לבקש עוד ירקות בצד על חשבון הבית. השירות החלש, שהיה חלק בלתי נפרד מרשת מוזס לפני כמה שנים, השתפר באופן משמעותי. האווירה במקום היא סחית לחלוטין, בשעות ה"לייט נייט" המקום מלא, ובחוץ יש עוד תור ארוך של אנשים שנרשמו ומחכים שהמארחת תקרא בשמם. כשמסתכלים טוב על האנשים האלה וכששומעים קטעים משיחותיהם כשעוברים על פניהם, אי אפשר להתעלם מדבר אחד ברור - מדובר בסחים בני סחים.

מה זה בעצם "סחי"? ובכן, מדובר במושג שאין לו הגדרה ברורה. במקור, המילה שימשה בכדי להגדיר מישהו שאינו מעשן סמים קלים, ההפך ממסטול. בשנים האחרונות המשמעות של המילה התרחבה והשתנתה, בעיקר בזכות נחיתתה של תרבות ההיפסטרים בארץ. נראה היה כי אפשר לפשט את הסחי בצורה הטהורה שלו כקוטב אחד על ציר שבצידו השני ניצב ההיפסטר. אך הזמן עשה את שלו, ואיתו גם הניסיון לפשט את ההגדרה של המושג המעורפל "סחי". לפני שנתיים וחצי ב"העיר", גיא גרוס היטיב לתאר את הסחי. אך התחושה היא שמדובר בהגדרה שהייתה טובה ל-2010. כיום ברור בקרב חוקרי הפסבדו-סוציולוגיה שסחיות היא דבר שיצא מזמן מגבולות תרבות השיח ההיפסטרי-סחי. 

בכדי לנסות ולהגדיר מיהו היפסטר, ניתנה בזמנו אותה הדוגמא שלפיה שופט בארה"ב הגדיר פורנוגרפיה: "לא אטרח עוד להגדיר פורנוגרפיה, אבל אני מזהה אותה כאשר אני רואה אותה". אצל הסחים הסיפור הוא שונה. כשמנסים להגדיר סחי, אי אפשר להסתמך על המראה החיצוני שלו, ובוודאי שלא מדובר בתנאי הכרחי בשביל לזהות אותו.

מודל הסחי הטהור מדבר על זה שהלך ללמוד finance במרכז הבינתחומי; זה ש"משוגע" על שלמה ארצי; זה שערבי חמישי שלו מוקדשים לצפייה בקבוצה של המדינה; זה שיוצא למועדונים שמאתגר להיכנס אליהם, ושאחרי כמה וודקה רדבולים, המשקה הסחי הלאומי, הוא מגיע לאכול במוזס עם כל החברים. כל זה טוב, אבל משהו היה חסר. ואז הגיע הסקר הגדול והמובהק ביותר במדינה דמוקרטית - בחירות.

לטעמי, אחד הדברים העיקריים שמאפיינים את הסחי, הוא שילוב בין מידת חוש הביקורת שלו ובין רצונו להביע את דעתו בנושאים שנחשבים מהותיים. כשחשבתי על זה, ידעתי שחסרה דוגמא קונקרטית ועכשווית. אבל אז הגיעה "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד וזכתה לפי המדגמים ב-19 מנדטים בכנסת הנכנסת. הסחים המתלבטים בחרו במרכז, כי זה פשוט תפור עליהם. לכן שלי פחדה להגיד שהיא שמאל, ציפי התעוררה מאוחר מדי, ורק יאיר הבין טוב מאוד מה העם רוצה לשמוע. בשביל הסחים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא חשוב כרגע. הם לא רואים את הקשר הברור שבין שליטה בעם אחר לשיוויון בנטל, את הקשר בין הגירעון לתקציב הביטחון, את הקשר בין החינוך לבין המיליטריזם. והנה הוא בטלוויזיה, מלך הסחים, מדבר על זה שעם ישראל בחר בנורמליות. שיהיה לו בהצלחה מכל הלב, כי אחרת עוד פעם הסחים בזבזו לנו את הזמן שכבר לא נשאר לנו.

איפה? שדרות רוטשילד 35, תל אביב.

כמה? 41 ש"ח המבורגר עם צ'יפס.

מתי? הלייט נייט - כל יום מחצות.