קשה ביום ראשון. קשה יותר מבדרך כלל כשהפועל נראית כמו שהיא נראית. בעבודה לא עושים הנחות ואתה רק מחכה כבר להגיע הביתה. בדרך, החלטתי לנחם את עצמי אצל ד"ר סעדיה. מדובר בפלאפל תימני. מה זה אומר? לפי הטעם והסיפורים, כנראה יותר פטרוזיליה, כוסברה ועמבה, וזה טעים וקצת שונה מהפלאפלים האחרים בסביבה. לידי ישבו שניים עם שיער ארוך וקעקועים ואכלו סביח. אחד מהם אמר לד"ר: "צ'מע, אפשר לתת לך איזה טיפ? את הביצה תחתוך ותמעך קצת בפנים". אז נכון שמדובר בבלוג טבעוני, ואין סיבה לבלבל ת'ביצים על ביצים, אבל הייתי בשוק. ממש עצרתי את עצמי מלקום ולהגיד לפריק הזה: "מי אתה? מי אתה שתגיד לד"ר איך להכין את המנה? ומילא שתשאל למה הוא לא מועך את הביצה, אבל אתה תיתן לו 'טיפ'? אולי אנחנו ניתן לך טיפ, תסתפר". בפועל, לא הגבתי, והד"ר פלט איזה משהו על זה שמדובר בחצי מנה ושאין מקום להתעסק, אבל בחייאת... סובבתי את הראש ופתחתי את העיתון, ואדון יוסי אבוקסיס היה מרוח על השער של אחד ממדורי הספורט. 

כשאלי טביב הגיע להפועל תל אביב, כולנו ידענו במי מדובר, ועצמנו עיניים כשהוא הנחית בוולפסון את כל כוכבי המועדון שאותו פירק במו ידיו, הפועל כפר סבא. לא הקשבנו למיעוט מאוהדי הפועל ולאוהדי כפ"ס שהזהירו אותנו מהאדם המסוכן הזה. וגם אם הקשבנו, לא חשבנו שצריך לצאת למחות נגד המהלך שהפך אותו לבעלים של הפועל תל אביב. כשיצאנו למחות, זה היה רגע אחד לפני שהיה מאוחר מדי. ובסוף ניצחנו, גם אם שילמנו מחיר כבד מאוד.

יוסי אבוקסיס הוא לא אלי טביב כמובן, האחד שחקן/מאמן והשני עסקן. אבוקסיס לא עשה או יעשה נזק גדול כמו שעשה טביב, והאמת היא שאין סיבה לחשוד בכוונותיו הטובות. אך שניהם דומים בכך שמדובר באנשים שהאוהדים במקרה הטוב היו צריכים להפגין על מנת לסכל את בואם או לפחות, במינימום - להשמיע קול ולהודיע להם ולהנהלה שהם לא רצויים. בהקשר של אבוקסיס אני לא מדבר על העונה אלא על הרגע שבו חזר מבית"ר ירושלים למועדון שבו גדל. 

יוסי אבוקסיס היה שחקן כדורגל מצוין, קשר אחורי מהטובים שנראו בארץ. הוא גדל בהפועל, התגלגל לבית"ר, שם נהיה סמל של הקהל עם ה"קומץ" הגזעני. בשנותיו בבית"ר הוא היה השחקן השנוא ביותר על אוהדי הפועל, אולי חוץ מאבי נמני, שהיה "בסך הכול" שחקן טוב ומכביסט גדול. אבוקסיס היה שילוב של יכולת גבוהה ביחד עם כסחנות ובכיינות. 

כשיוסי אבוקסיס נחת בהפועל ב-2001, הלכתי לאימון הראשון של הקבוצה בפארק דרום. לא ידעתי מה אני חושב על ההגעה של השחקן והאדם הזה להפועל, ולא ידעתי איך יקבלו אותו כולם. אבל איך שהוא הגיע, הוא כבר היה על הכתפיים של איזה אוהד שלקח אותו ככה עד לכניסה למתחם האימונים, כשהאוהדים שמקיפים אותו שרים לו ומהללים אותו. הייתי המום, אבל הייתי ילד, ומהר מאוד הצטרפתי לשירה ולריקודים. זה אותו אבוקסיס שבמשחק השרוכים אמר לשחקני בית שאן שהם לא צריכים להתאמץ יותר כי הם נשארו; שב-1999 חתם במכבי תל אביב אבל נשאר בסוף בבית"ר בלחץ הקהל ומשה דדש; שב-2003 כשהנהלת הפועל סגרה את הברז הוא ברח לגלאקטיקוס של אשדוד, וחזר מהר מאוד לחיבוק חם בהפועל; שעונה לאחר מכן, הוא דאג לחתור תחת המאמן גילי לנדאו; שב-2007, לאחר שגיא לוזון הפריש אותו ממשחק פעיל, הוא דאג לקרוץ מיציע הכבוד למצלמה בעוד משחק נפל של הקבוצה. לקראת סוף אותה עונה הוא כבר חזר לתפקיד עוזר המאמן תחת אלי גוטמן.

את כל זה דאגנו לשכוח או להדחיק כי היה לנו נוח בגלל היכולת שלו על המגרש. וגם כשחזר להפועל עכשיו, אמרנו שאולי הניסיון שרכש כסגנו של גוטמן יגרום לו להוכיח את עצמו. אז זה לא קרה, הוא נכשל. אבל הבעיה האמיתית היא ממש לא במיומנויות האימון שלו. מדובר בערס חתרן ובכיין שמפיל את האשמה על כל גורם במועדון או מחוצה לו מלבד כמובן - הוא עצמו. גם אם יקרה נס ופתאום הפועל תשוב למירוץ האליפות ותציג כדורגל מהנה/יעיל עד לסיום העונה - יוסי אבוקסיס צריך לעזוב את הפועל מרצונו או שלא מרצונו, ויפה שעה אחת קודם.

הייתי מקווה שאוהדי הפועל יהיו מספיק חזקים בשביל ללמוד מהנ"ל בעתיד, אבל אני לא חושב שכולם מסכימים איתי, וגרוע מכך, אני חושש שלרובם יש את אותו זיכרון מוסרי קצר שהיה לי בזמנו.

איפה? המלך ג'ורג' 43 תל אביב.

כמה? 16 למנה.

מתי? חול 20:30-10:00, שישי עד 16:00.