היה זה יום סגריר, ולא הצלחתי להשיג כרטיס למשחק של הפועל כדורסל. או שאולי היה זה יום שרבי ובגלל השעה ידעתי שאני לא אספיק להגיע מהעבודה למשחק של הפועל. בכל אופן, בימים כאלה, במידה והמשחק משודר בערוץ פיי פר ויו שאיני מנוי עליו, אני יודע שאת הכסף שלא בוזבז כתשלום על הצפייה, אני אבזבז על אוכל ובירה. הראש אומר בדרך כלל ללכת ל"מאש" בדיזינגוף - בר ספורט עם כמה מסכים שמשדר כמעט כל משחק וסוג ספורט שיש באותו יום. בגזרת האוכל אין מה לחפש בו, אבל הוא בר ספורט עם אווירה של בר ספורט. בימי חול כשאין משחק מרכזי של הליגה האנגלית הוא בדרך כלל יחסית ריק. כעשרה אנשים, שילוב של תיירים אנגלים, וישראלים שהיו רוצים להיות אנגלים, צופים בטוטנהאם נגד קווינס פארק ריינג'רס, וכולם צועקים ומקללים כאילו מינימום הם נולדו בטיוב בתחנת סבן סיסטרס. וכשהפועל משחקת, כמעט תמיד תמצא כמה אנשים כמוך, שאיתרע מזלם ונאלצים לצפות במשחק בפאב ולא במגרש. ככה שיש צפייה משותפת וזה נחמד.

אבל באותו היום, סגרירי או שרבי, כשמיהרתי מהאוטובוס לכיוון המאש כשהשעון הראה דקתיים לתחילת המשחק מול חולון או אשדוד, גיליתי שהפאב שלנו סגור. כוסות הבירה מסודרות בצד ואין אף ילד שיצפה שם במשחק. כנראה שבאותו היום ובאותה השעה לא היה אפילו שידור ראוי אחד, לא הפועל בכדורסל ואפילו לא משחק חובבים בליגת הראגבי הוולשית, שיגרום למאש להיפתח. מודאג מההתפתחות האחרונה, בכל זאת הצלחתי להישאר עם רגליי על הקרקע ונזכרתי שמרחק יריקה משם, בפינת הרחובות דיזינגוף והתערוכה, יש סניף חדש יחסית של מייק'ס פלייס, אותו בר מסעדה אנגלו-סכסי שמקורו בבירתנו (ששגרירות ארה"ב לא שוכנת בה), ועם הזמן פתח סניפים בטיילת בתל אביב (צמוד לשגרירות ארה"ב) וכיום גם בשאר הארץ. הזדרזתי להגיע למייק'ס פלייס, סמוך ובטוח שהמקום פתוח ופעיל, ויחד עם זאת, מספיק ריק בשביל שיהיה מסך שיסכים להציג את ערב הכדורסל של ישראל.

ידעתי מה אני אומר. מוזיקת קאנטרי קיבלה את פניי, המקום היה נטוש, והייתי הלקוח היחיד פרט לבחור שספק עובד במקום ספק מובטל בחייו, וצפה במשחק בייסבול. המלצרית זינקה עליי, ואני ביקשתי שייתנו לי בירה לשולחן ואת הפועל במסך איקס. יש להם קטע במייק'ס פלייס שהם פונים אליך מראש באנגלית, לפחות בסניפים בתל אביב. נראה שלפעמים זה בגלל שהמלצרית עצמה לא דוברת עברית ואולי זה פשוט מתוך כורח או הרגל. אחרי שיש הבנה בין הלקוח והמלצרית ששניהם דוברים עברית, ממשיך בדרך כלל לקרות מין דו שיח מוזר, חציו בעברית וחציו באנגלית לאורך הביקור במקום. למה? למייק הפתרונים.

למזלי הפעם הבנו די מהר כי אין צורך בשיעור האנגלית הזה, ושאלתי אותה מה הולך עם הטבעונות במקום הזה. שוב שיחק לי המזל, כשהתברר כי הייתה איזו בחורה טבעונית שעבדה שם, ולכן חברתה יודעת מה אנו, האנשים המוזרים האלה, אוכלים ומה לא אוכלים. היא המליצה לי על הקאסאדייה. לא ידעתי בדיוק במה מדובר, פרט לכך שזו מנה מקסיקנית, וכל מה שצריך לעשות בשביל לטבען אותה הוא להוציא ממנה את הגבינה. בינתיים קיבלתי את הבירה, וזה היה עוד לפני 20:00, במסגרת ההאפי האוור. בתפריט ניתן למצוא עוד כמה מנות מקסיקניות דומות אחת לשנייה אך עם שמות שונים. זה תמיד טורטיה עם כמה מתבלים, אורז ושעועית. לפעמים בפנים, לפעמים בצד, לפעמים מגולגל ולפעמים מקופל. את הבוריטו, באותו סגנון טבעוני ניסיתי בזמנו במייק'ס פלייס בטיילת. אני זוכר שזה היה טעים, ולדעתי עדיף על הקאסאדייה שהונחה על השולחן שלי כעבור מספר דקות.

קיבלתי מספר הערות בשבועות האחרונים לגבי איכות התמונות שאני מצלם ומעלה. אני חושב על שיפור איכות התמונות, אך כרגע זה מה שיש. זה לא אייץ' די, אבל נסתדר עם זה בינתיים. הקאסאדייה בתמונה היא בעצם טורטיה מקופלת עם פלפלים, פטריות ובצל. ללא גבינה כאמור. בצד יש גוואקמולי ועוד שני מתבלים אדומים וחריפים שאני אישית לא הבדלתי ביניהם. המלצרית עשתה את העבודה. כל פעם שכוס הבירה התרוקנה היא הייתה הראשונה לזהות זאת, ואני, שכבול לחוקים שהמצאתי לעצמי לגבי מתי מזמינים עוד בירה ומתי לא, הנהנתי בלית ברירה בראשי כשהיא הרימה את הכוס מעל פני השולחן.

במייק'ס פלייס אגב, למרות שזה עשוי להפתיע, יש מגוון טבעוני גדול באופן יחסי. חוץ מהטבעון הפשוט של התפריט המקסיקני, יש גם בורגר טופו, סלטים, צ'יפס, אדממה ועוד כמה כאלה. ככה שאם מזדמן לקהל הטבעוני להגיע למייק'ס פלייס לאיזה צפייה במשחק, הופעה חיה של להקת קאברים או יומולדת של סחים - אין חשש שלא תמצאו משהו בתפריט.

והפועל? היא ניצחה. או הפסידה.

איפה? דיזינגוף 342.

כמה? 46 ש"ח הקאסאדייה, גולדסטאר (480 מ"ל) 19 ש"ח בשעה השמחה, 27 ש"ח בשעה העצובה.

מתי? לפי http://www.mikesplacebars.com, מ-11:00 עד לקוח אחרון.