איך עברו פסח ויום העצמאות. התחושה של החופש הייתה כל כך נעימה, ועכשיו צריך לחכות עוד כמה שבועות, לשבועות, בשביל עוד איזה יום חופש מסכן. באווירת החגים השתעשעתי ברעיון לטוס לחו"ל, אבל בהיעדר תנאים נוחים שקשורים לעלות ולזמן - ויתרתי. נצטרך לחכות עוד קצת זמן בשביל פוסט על מסעדה בחו"ל. וכשאני אומר 'חו"ל', אני לא מדבר על מקום מחוץ לתל אביב חס וחלילה, אלא על חוץ לארץ. (בהתחשב בתחושה כי אני מרגיש שלהוסיף "סמיילי" לא יהיה מתאים בפורמט של בלוג, אני רק אציין כי מדובר אך ורק בהומור הרדוד שלי, כי איני מתנשא, ואני באמת ובתמים מחכה בכיליון עיניים להזדמנות הקרובה לאכול משהו טבעוני מחוץ לבועה התל אביבית-טבעונית) 

אבל עד אז, מצאתי את עצמי בקסבה קפה, או קפה קסבה, או קסבה דל פלורנטין ב... פלורנטין. זה היה לפני שבועיים-שלוש, כשהקדמתי פגישה עם ידידה לשעה מוקדמת יותר ביום שבת בכדי שאני אוכל להספיק ללכת לאיזה משחק כדורגל, וההיגיון אמר ללכת לאכול ולשתות במקום שקרוב לאצטדיון, לבלומפילד. הכוונה הייתה ללכת למקום אחר בפלורנטין, אך כשעברנו לידו ראיתי את אוהדי היריבה. הם ישבו להם שם מדושני עונג, מרוצים מחברתם האחד את השני, לוגמים להם שלישי בירה מתוצרת חוץ בזמן שהם ממתינים, דרוכים ובטוחים בעצמם לקראת המשחק. לפיכך, היה ברור לי שלא נשב שם, וכשהמשכתי קדימה כמה צעדים וסובבתי את ראשי אל מעבר לכביש, ראיתי את הקסבה, מקום שלא הייתי בו לפני כן. זה פשוט היה נראה כמו מקום מתאים יותר באווירה מתאימה יותר. אני בניתי על איזה צ'יפס, אבל כשראיתי את התפריט הבנתי שהגעתי למקום הנכון. לצד מנות לא טבעוניות כלל, היו כמה הצעות טבעוניות וכמה הצעות שנראה כי ניתן לטבען. למשל, המבורגר טבעוני, כשרק ביצה שתפקידה להדביק את השומשום לחלק העליון של הלחמניה מונעת מאותה מנה להיחשב לטבעונית. הרהרתי לי קלות בתפריט, ואז נזכרתי שלאחרונה מעירים לי כי השמנתי מעט, וכשאני חושב על זה, אני מפנה את האצבע המאשימה כלפי הפיתות והבירות. למרות שאני לא מבין יותר מדי בתזונה ובבריאות, מכיוון שאני באתי לטבעונות ממקום של מוסר, כשמבחינתי הבריאות היא פלוס, אני מרשה לעצמי להניח שמדובר בפחמימות יותר משמינות ופחות בריאות. לפיכך, או אולי סתם בשביל לגוון, בחרתי לי מהמנות המוצעות בתפריט את השווארמה הטבעונית שמציע המקום. על הבירה אגב לא ויתרתי, כי היי, לפחות זאת ארוחה בלי פיתה.

המנה הגיעה ונראתה טוב מאוד. השווארמה נראתה אמנם יותר כמו מוקפץ עם פטריות ובצל, אבל עשתה חשק. בצד הגיעו גם סלט ואורז, והמנה עוטרה בשיפודון קטן של כרובית, בצל ועגבניית שרי על האש. מבעוד מועד ביקשתי לי קצת טחינה בצד, ואני ממליץ לכם לעשות כן. אז הכול נראה טוב, והטעם? ואללה, אחלה באחלה. קראתי ביקורת לא מתלהבת על המקום כשחיפשתי עליו פרטים בגוגל. שמה מדברים על ההצעה העסקית שלהם ועל סתמיות ופשטות. אני לא יודע לגבי שאר המנות, אבל המנה שאני הזמנתי הייתה מצוינת. השירות שכונתי קצת, אבל במקומות כמו הקסבה, לפחות לפי ראות עיניי, זה חלק אינטגרלי מהמקום. בסך הכול בית קפה/מסעדה עם אווירה נעימה. אני גם נהניתי מהמנה ובנוסף, מה שלא חשבתי שיקרה לי - התמלאתי לגמרי ממנה, בקושי הצלחתי לסיים אותה.  

אחר כך הלכתי לבלומפילד, את מה שקרה להפועל, אני משאיר לכם לנחש לבד.

איפה? פלורנטין 3, תל אביב.

כמה? 45 ש"ח השווארמה, 26 ש"ח חצי גולדסטאר.

מתי? שבעה ימים בשבוע, 9:00 עד לקוח אחרון.