וואו, איזה שבוע זה היה. שבעה ימים בהם התעסקתי בשלושה דברים בלבד: עבודה, דרבים ופייסבוק. איך זה קורה? העבודה היא העבודה, ובשאר הזמן מה אנחנו מבקשים כבר? קצת ליהנות. הגורל סידר לנו, בזמן קצר, יותר מדי משחקים מול הצהובים מהצד האפל של הירקון, ולפני שבוע בישרה לי במפתיע חברה של חבר שהיא הוסיפה אותי לאיזה קבוצה של דייטים בפייסבוק. היא העלתה תמונה שלי וכתבה כמה דברים. אגב, לטענתה הבעתי את הסכמתי לכך בשעה שהייתי מבושם יומיים קודם לכן. אז מהעבודה הלכתי לקנות כרטיסים לדרבי, ומשם הביתה בשביל לראות שמחכות לי 20 הודעות מבחורות שונות. ואז אתה הולך לקנות כרטיס לדרבי, הולך לעבודה, הולך לדרבי, מקבל בראש, עונה לאיזו בחורה, הולך לישון, קם בבוקר, הולך לעבודה, מקבל תשובה מהבחורה, הולך לדרבי, הולך לישון, הולך לקנות כרטיס לדרבי, מקבל בראש, עונה לאיזה בחורה, קם בבוקר, הולך לישון, מקבל בראש, הולך לקנות כרטיס לבחורה, קם בעבודה, הולך לקנות כרטיס לישון, עונה לאיזה דרבי, מקבל בבוקר, קם בדרבי, מקבל תשובה מהדרבי, הולך לראש. ככה שבוע שלם. פתאום אני מבין את הזמרים האלה, שפתאום אומרים לך שהם איבדו את הקול, ורואים אותם לוחשים ב"גיא פינס" או עושים תנועות עם הידיים תוך כדי שהם מחייכים. ואני אותו בחור והבחורות אותן בחורות. את הרוב אתה לא רוצה, והמעט שאתה רוצה לא רוצות אותך. לא שום דבר שלא הכרנו קודם. ולתנות אהבים לא תיניתי, רק איחלתי זאת לכל אוהד מכבי שסימן לי כל מיני סימנים עם הידיים.

וגם יצא לנו לאכול איזה פלאפל בקוסם. לא הראשון ובטח לא האחרון. כשנכנסתי לקוסם בפעם הראשונה לפני כמה שנים, אני זוכר שבאתי עם ציפיות נמוכות. מקום בעיצוב מצוחצח שמכין כל כך הרבה דברים שונים יכול באמת לגרום לכך שהכול יהיה טעים? ואללה, הקוסם יודע מה הוא עושה. בדרך כלל יש הרבה אנשים שיושבים במקום וזוללים, ולידם עומדים אנשים ומחכים לתורם. בזמן הזה אחד העובדים יעבור עם צלוחית עם כדורי פלאפל ויציע "כדור הרגעה". עצם זה שאין צ'יפס כבר מסביר חלק מהעניין. למה אין? כנראה כי פשוט לא צריך. או שהוא ניסה פעם להכין צ'יפס והוא לא יצא ברמה מספיק גבוהה לסטנדרטים של המקום, או שאין סיבה לדעתו להוסיף למנה המנצחת גם צ'יפס. גם בגזרת החמוצים, לא יחכו לך מגוון ענק של חמוצים משומרים. בצד יש פלפלים קטנים, צנוניות ותפזורת של כרוב, גזר וסלרי מצוינים.

מה שונה במנה של הקוסם? שום דבר בומבסטי. כמו לכל מקום, יש לכדורים את הטעם המיוחד שלהם. כנראה שהשילוב של מרכיבים סטנדרטיים, טריים ומוצלחים ביחד עם פיתה טרייה, פלאפל חם, ועוד שיחוקים כמו רוטב שום וחציל מטוגן, שאותו מכנים במקום "חציל מציל".

אחי הגדול אמר לי בזמנו כי הוא לא אוכל במקום מכיוון שאת הפלאפל מטגנים באותו שמן שבו מטגנים את השניצל. אני יודע שיש טבעונים שזה מפריע להם, או שמבחינתם ברור לגמרי שאי אפשר לאכול במקום כזה. אז רק רציתי להגיד שזה לא נכון. לפלאפל יש שמן משלו, ולרצח שמן משלו. העובדים אגב טוענים שזה תמיד היה כך.

כשבא לי לפעמים לפנק את עצמי מעבר למנה או מנה וחצי, אני לוקח פלאפל בצלחת. כאן מקבלים גם צלוחית עם אורז. המחיר אמנם לא זול, אבל שווה מאוד ביחס למה שאתה מקבל. גם בפיתה וגם בצלחת - מדובר בארוחה שלמה, ולא רק לנשים דקיקות. 

איפה? שלמה המלך 1, תל אביב.

כמה? מנה פלאפל 17 ש"ח, צלחת פלאפל 32 ש"ח.

מתי? א'-ה' 23:00-9:30, ו' 16:00-9:30.