אז הפועל סיימה את העונה האירופאית מוקדם מהצפוי. לא זוכר מתי התאכזבתי עד כדי כך מהפועל בשלב כל כך מוקדם של העונה. מסתבר שטעיתי לחשוב שורמוט ושכטר זה מספיק. לפחות נחסוך כסף וזמן בערבי חמישי בחודשים הקרובים.

כשחזרתי מברצלונה נסעתי ליום אחד לירושלים. הנחיתה מחופשה היא קשה, צריך לעדן אותה עם משהו, ונעניתי לקריאת השעמום של חבר שלומד בבירה. בתל אביב יש כמה פאבים שמציעים צמיד שמקנה שתייה ללא הגבלה, מבצע שמקורו בפאב "המזג" שפועל במתכונת הזו באופן קבוע מיום הקמתו. המצב החדש גרם לכך שכבר קשה לנו להגיע למקום שבו יש להוציא את הארנק מהכיס יותר מפעם אחת בערב, וגם בירושלים חיפשנו את הצמיד. כך קרה שבערב הגענו ל"חדר וחצי" בחצר פיינגולד. היה זה יום רביעי, ערב צאתו של תשעה באב. חשבתי שהקינה על חורבן הבית ביום האתמול תוציא את מיטב בחורות ירושלים מהבית, אך במשך רוב הזמן מצאנו את עצמנו, גברים, עם עוד הרבה מאיתנו על הבר ב"חדר וחצי". גם בהמשך המצב לא השתפר במיוחד, וכשכן הגיעו בחורות - הן היו נשואות. סך הכול משהו כמו 90% גברים, הישג מרשים לכל הדעות. משם הלכנו למועדון "הצעצוע", שילמנו קנס של 30 ש"ח בכניסה, ובפנים היו קצת בחורות, אבל אנחנו כבר היינו די גמורים.

למחרת קמנו מסריחים מבירה, וביחד עם עוד חבר שסיים את לימודיו בירושלים, הלכנו לאכול בחומוס האהוב עליו, בן סירא. כששלושתנו ביחד, אני תמיד נזכר באיזה יום זיכרון, שהגענו עם מדי אותו החיל מהצבא לבית הספר התיכון בו למדנו. זה היה נראה כאילו הרימו את שלושתנו ביחד, מבית הספר או מבלומפילד, והניחו אותנו בצבא. 

אומרים שבירושלים יש את החומוס הכי טוב בארץ והוא נמצא במזרח ירושלים, מעולם לא הייתי בו, וחשבנו על איזו בדיקה, אבל האדון שהחזיק באוטו ובכך גם ביכולת התנועה שלנו רצה לבן סירא.

בשעת צהריים, המקום היה כמעט מלא, ותפסנו את השולחן היחיד שהיה פנוי. במקומות הספורים שבהם כן אכלתי חומוס בירושלים, מגישים אותו בדרך כלל במנות קטנות לעומת כל חומוס אחר שאני מכיר, וכך גם בבן סירא. בגלל שהייתי מאוד רעב, הזמנתי מראש גם סלט וצ'יפס ליד החומוס. לאחר כמה דקות האוכל הגיע. החומוס מגיע בלווית פיתות, חמוצים, וכמה כדורי פלאפל שנדמה לי שהגיעו על חשבון הבית, כך שזה מתאזן עם גודל המנה. החומוס עצמו טעים, לא משהו שלא אכלתי מעולם, אבל בהחלט בחירה טובה במרכז העיר, במידה ולא מחפשים הרפתקאות. אפשר לוותר על תוספת אחת של צ'יפס או סלט שלקחתי. העיניים שלי יותר גדולות מהקיבה שלי, ומספיקה אחת מהן ליד החומוס.

חוץ מזה, בלי קשר לחומוס, אני רוצה להמליץ לכם על קריאת חובה לדעתי. מדובר באדם שכותב, מציג ומנתח דברים בצורה הכי טובה שאני מכיר. קוראים לו אורי משגב, ואפשר לקרוא מה שהוא כותב ב"הארץ" או בבלוג שלו.

איפה? בן סירא 3, אל קודס.

כמה? 24 ש"ח החומוס, 15 ש"ח לצ'יפס, 15 ש"ח לסלט.

מתי? 2:00-11:00, כל השבוע פחות שבת (נסגר שעה לפני כניסתה ונפתח שעה אחרי צאתה)