דבר ראשון אני רוצה לציין שלעומת התמונות הגרועות שאני מעלה בדרך כלל, התמונה של הבורקס יצאה לדעתי נהדר. בורקס עמיקם ממוקם קרוב לבר שאני משתדל לפקוד לעיתים קרובות, ולכן קורה שאחת לשבוע-שבועיים אני מגיע בשעה מאוחרת, מבושם מעט או יותר, ומבקש בורקס פטריות ותפו"א. בפעם הראשונה הופתעתי לשמוע שהבורקס לא נמרח בביצה, אבל שאלתי כבר כמה עובדים שונים, בתקופות שונות, במקום, וכולם ענו לי את אותה תשובה משמחת. אני לא זוכר את המחיר במדויק, אבל הוא הוגן מאוד יחסית לתמורה שאתה מקבל. בורקס חם מאוד עם מלפפון חמוץ, טחינה, רסק וחריף בצד. בבוקר למחרת אני תמיד מתפלא למה החיך שלי מתקלף, אז אל תאכלו כמוני - תאכלו לאט.

חוץ מזה, יש לי יום הולדת, ואני לא מאלה שחוגגים. כולם חושבים שאני איזה משבית שמחות, אבל אני באמת ובתמים לא מבין למה יום מסוים בשנה, שלפי לוח השנה הלועזי נולדת בו מספר שנים לפני כן, צריך להיות יום מיוחד. וזה לא מצניעות ולא מהתנשאות. יש לי חבר שממש אנטי ימי הולדת, ברמה כזאת שאני ורוב החברים באמת לא סגורים על היום שבו הוא נולד. אז אני לא "קיצוני" כמוהו - ברור שזה נחמד לקבל קצת תשומת לב, אבל אני לא מת על כל העניין הזה. ואני גם שונא מתנות בנוסף לכל. אצלי כל יום חול הוא יום חול, ובכל סופ"ש אני חוגג כמו ביום הולדת. גם אני לא מבין את העניין הזה של ה"מזל טוב". תן חיבוק, תגיד שאתה אוהב אותי, אבל מזל זה עניין שלא תלוי לא בך ולא בי. ואחרי שעזבנו את הסמנטיקה הפולנית, אפשר לגשת למה שבאמת חשוב - תהיו נחמדים, נדיבים ונעימים לסובבים אתכם תמיד, לא רק בגלל איזה יום שהחליטו שמוקדש לכך. אני רוצה שתמיד הקרובים אליי יעריכו אותי, לא רק ביום מסוים. זה כמו שלא מספיק לבקש סליחה ביום כיפור הקרוב, אלא לסלוח למי שמגיע ולבקש סליחה אם אתם חושבים שפגעתם במישהו, לאורך כל השנה. וכמובן שיש את אלה המזויפים, כל מיני חברי פייסבוק ועמיתים לעבודה. מאלו אני הכי מנסה להסתיר את יום הולדתי, כי אין דבר גרוע יותר מהפגנת אהבה מזויפת ושקרית.

ובכל זאת תודה למאחלים השונים.

חוץ מזה, השבוע קפצתי לקופת חולים, לאחות, בגלל איזה אצבע שהתנפחה. אתה רק נכנס לקופת חולים וכבר כל הזקנים והמשועממים עטים עליך. אחד שואל אותך אם צריך לקחת תור, השני שואל איפה השירותים והשלישית מספרת לך שיש הפסקת חשמל בשכונה הסמוכה. לא היה נעים לי לא לענות, אבל אפילו בעיניים שלהם לא הסתכלתי, אלא כמו מכור כבד לאייפון, המשכתי להעביר ימינה ושמאלה תמונות של בחורות באיזשהי אפליקציית היכרויות. אחרי כמה דקות ההוא ששאל איפה השירותים חזר עם כוס מלאה בשתן של עצמו. כשנכנסתי לאחות, היא אמרה לי במבטא כבד שצריך לעשות "אמבטיה של יוד וסודה". מזל שאני מאלה שמבינים קצת עניין, כי אני מאמין שיש לא מעט אנשים בארץ שהיו ממלאים בבית אמבטיה ושופכים אליה פולידין ופחמן דו חמצני.

ודבר אחרון, לגבי כל אלו שלא לקחו מסכות אב"כ מתי שקראו להם - זבש"כם. טילים כימיים לא ייפלו פה בכל מקרה בקרוב, אבל הלחץ והבהלה המוגזמת שרואים בכתבות בנושא פשוט מגיעה לאלו שמתנהגים בגסות רוח ובאלימות בתורים הארוכים בתחנות החלוקה.

איפה? אבן גבירול 21, תל אביב.

כמה? נראה לי 18 ש"ח.

מתי? 24/7 פרט לשבת.