יוסי תמיד רוצה לאכול כשאני לא יכול. הוא מתקשר בצהריים כשאני עוד בעבודה, הוא כבר רעב והוא רוצה ללכת לאכול. הוא לא יחכה לי, ואני מבין אותו. זה לא כמו שהיינו ילדים, היה לנו זמן לעשות מה שאנחנו רוצים. אפילו כשפגשתי אותו במקרה לפני שבועיים, כשירדתי מהאוטובוס בקינג ג'ורג' והוא עמד בפתח מסעדת המרקט, אמר שהוא מחכה לחבר והציע לי לאכול איתם, אבל נאלצתי לסרב כי כבר בדרך עשיתי קניות ולא היה לי מספיק זמן. לפני כמה ימים הוא התקשר בצהריים ושאל אם אני רוצה לבוא לארז בכרם התימנים. כמובן שלא יכולתי, אבל התיאור שלו את צלחת התוספות ושל מחירה עשה לי חשק והחלטתי שאחרי העבודה אני אלך לשם לבד.

נכנסתי למסעדה והתיישבתי. לאחר מספר דקות, ביקשתי תפריט ואחת המלצריות ניגשה אליי איתו. הובהר לי כי צלחת התוספות כוללת ארבע תוספות, ובחרתי באורז עם שעועית, תפו"א ברוטב, סלט וחומוס. ביקשתי טחינה על הסלט, אבל המלצרית אמרה שיש צלוחית טחינה בתוספת 3 ש"ח אז החלטתי לוותר. לפני שהגיעה המנה, קיבלתי שתי פיתות, צלוחית לוביה וצלוחית עם רסק עגבניות וחריף ירוק. הלוביה מגניבה לאללה.

המנה עצמה טעימה, אבל כבר כשהיא הגיעה יכולתי להבין שככה - מלא אני לא אצא מפה. האורז והסלט עוד בכמות סבירה, אבל בצלחת היו רק שני תפוחי אדמה ומריחה דקה של חומוס. נכון שזה סביר בשביל 18 ש"ח, אבל כנראה שאם אתה רוצה חומוס, עדיף לקחת תוספת אחרת במקומו, ולצד המנה - צלחת חומוס. אז לא נשארתי מורעב, אבל הייתי חייב משהו שלפחות יסגור את הפינה. ביקשתי מהמלצרית שוב את התפריט. בזמן שעיינתי בו היא אמרה לי שגם היא טבעונית. ניחוש מושכל שלה כנראה, כי לא לקחתי בשר אבל לא הזכרתי שאני טבעוני. בכל אופן, היא אמרה שהמרק חרירה חבל על הזמן. היא רק אמרה חרירה ונהיה לי חשק. המרק עצמו טעים גם כן, וההבדל היחיד, אאל"ט, בינו לבין החרירה של גבאי הוא שהוא בלי אטריות ולא מקבלים לימון בצד.

אז בסוף זה יצא ארוחה במחיר רגיל, אבל נחזור כי טעים ולפחות למדנו מה לא משתלם לבקש כאחת התוספות בצלחת הצמחונית.

איפה? נחליאל 28, תל אביב.

כמה? 18 ש"ח לצלחת הצמחונית, 15 ש"ח מרק החרירה.

מתי? א'-ה' 18:00-10:00, ו' 15:00-10:00.

אז מה היה לנו בשנה האזרחית האחרונה? את הבלוג פתחתי בסוף דצמבר, ככה שזה גם שנה לבלוג. אפשר לסכם ולסקור קצת מקומות שהיו בשנה שעברה ועוד יהיו בשנה הקרובה.

הבר קיימא שינה את פניו ותפריטו, והאמת שבקושי הייתי בו מאז. את הבר העבירו לקדמת המקום, וביחד עם העיצוב מחדש עושה הרושם כי הוא מנסה לפנות לקהל רחב יותר בכדי לכלכל את עצמו. נצטרך לקפוץ שוב בהזדמנות לבדוק מה חדש.

הייתי בטוח כי יאמיסאן נסגר. במקום שעמדה המסעדה בפינת הרחובות קינג ג'ורג' והחשמונאים נפתף במקומו סניף של "המזנון" של אייל שני. אבל אז כשחיפשתי "יאמיסאן" בגוגל, ראיתי כי המקום רשום כעת בפלורנטין 25. האם זהו עוד סניף או שהמסעדה עברה לפלורנטין? גם את זה נצטרך לבדוק השנה. בסניף של המזנון בדיזינגוף-אבן גבירול יצא לי להיות השנה, אכלתי כרובית בפיתה, היה נחמד אבל לא משהו ששווה ביקורת או את המחיר. אבל אולי גם לזה ניתן עוד צ'אנס.

מאז שהייתי בטאבון קינג ג'ורג' (בוגרשוב-קינג ג'ורג') הוא הספיק לקבל תקן ויגן פרנדלי. במקום נמכרים כעת סמבוסקים טבעוניים, בחנוכה הסופגניות היו ללא ביצה ואת מבחר הפיתות עם התוספות החליפו בפוקצ'ות. יכול להיות שמדובר רק ב"מיתוג" נומינלי של האחרונים, אבל שווה לעבור ולתת איזה נגיסה.

טוני וספה פתחו לא מזמן עוד סניף ברוטשילד-אלנבי. טוב למאנץ' בלילה, במידה שיש מגש טבעוני כמובן.

ד"ר סעדיה, הרופא האהוב עליי, העביר את הפלאפליה בקינג ג'ורג' רמונט, ולא די בכך ומחיר המנה ירד ל-12 ש"ח. ייתכן שזה קשור לפלאפל רצון בהמשך הרחוב ולקופיקס? התור בכל אופן, נראה יותר גדול בשעת צהריים, והמנה עם הפלאפל הירוק בה נשארה מצוינת.

בביקור האחרון שלי בדבוש סניף הסינימטק, גיליתי כי מחיר הלאפה הצמחונית האהובה עליי עלה מ-24 ש"ח ל-25 ש"ח. לא נורא, אבל מציק קצת כעניין עקרוני. בכלל לא ברור לי המחיר, שכן לדעתי בסניף לינקולן-קרליבך המחיר היה שונה בזמנו. יכול להיות שזה בעיה של יישור קו.

ברוקט ברחוב מוזס ביקשו ממני על תוספת סלט קטן בצד 3 ש"ח, אז זה יצא לי 28 ש"ח במקום 25 ש"ח. ייתכן ששוב, כמו במקרה דבוש, מדובר בבעיה של יישור קו.

שוב סחתיין לדומינוס פיצה שחתמה לנו את השנה האזרחית הזו עם הבשורה הנהדרת של פיצה טבעונית שאפשר להזמין כמעט מכל מקום בארץ.

השנה הייתי בברצלונה בפעם האלף, ובדקתי את מיטב המסעדות הטבעוניות שם. מקווה שהשנה ייצא לי שוב לנסוע לחו"ל, אולי למקום אחר, וכך ייצא לי עוד ספיישל טבעוני בחו"ל. במידה וזה שוב יהיה בברצלונה, נצטרך לבדוק את מה שפספסנו שם. במידה ולא ייצא לנסוע לחו"ל... אז ניסע לטייל בארץ. אם לא בארץ אז לא משנה.

60% מתוך קוראי הבלוג הם כאלו שקראו, אהבו וחזרו, או פשוט בחורות שבעניין שלי, או חברים שלי או ההורים שלי. 40% הם קוראים שבאו לסטוץ ולא שבו. אם אתם כאלה, תחזרו יא מניאקים, אני אוכל דברים טעימים ומדי פעם אני גם מצחיק או מספר סיפור מעניין. אולי בטעות תיפלו שוב על פוסט כזה!

הרוב המוחלט של הקוראים הוא כמובן מישראל, אך יש גם ייצוג יפה של כמה אחוזים לארה"ב. בין הצמרת לתחתית, עוד מדינות שבראשן ספרד, גרמניה ובריטניה. את הרשימה סוגרות כמה ביזאריות כמו תאילנד פורטו ריקו ומולדובה.

אני רק רוצה לציין לסיום שיש כמובן הרבה מקומות טובים שבהם אכלתי אך לא יצא לי לרשום עליהם בגלל קוצר בזמן ומוזה, ולעומתם כמה מקומות שהיה בהם בינוני או זוועה. אני לא רואה את עצמי כמבקר מסעדות, ומגמת הטבעונות עדיין לא חזקה מספיק לדעתי בשביל לתת בראש למקומות שמנסים להציע אופציות טבעוניות שאני לא אהבתי. על טעם וריח וכאלה. אך כמובן שאמשיך להמליץ על מקומות שאכלתי בהם והיה לי טעים בהם.

שתהיה שנה אזרחית טובה.