שנה שאני כותב על אוכל טבעוני, ובסושי עדיין לא נגעתי. איך זה? האמת שלא יצא לי לאכול כל כך סושי בשנה האחרונה, וגם אם אכלתי משהו אז לא חשבתי שמדובר במשהו מיוחד או משתלם. לפני כמה ימים התחשק לי, ונזכרתי שלסואי (SUI) יש אחלה סושי. המחיר של הקומבינציה הצמחונית לא זול, אבל בסדר יחסית לתמורה של 24 יחידות, מה שמשביע או כמעט משביע אותי.
אז מה בקומבינציה? רול מאקי מלפפון, רול אינסייד-אאוט של גזר, אבוקדו, מלפפון ושיטאקה ורול אינסייד-אאוט אבוקדו, גזר, מלפפון וקנפיו (שמסתבר שזה דלעת כבושה), עטוף בבטטה (במקור בטמגו - ביקשתי לטבען).
החוכמה בלאכול סושי היא לאכול אותו לאט, ואני לא מצטיין בזה בפרט או בכלל. הפעם הלך לי לא רע. לא לקחת חתיכה חדשה בלי שאני מסיים ללעוס, ולטבול חתיכה בסויה, אחרת בטריאקי, פעם עם וואסאבי וסויה וכולי. טעים טעים.
חוץ מזה, בחיים שמחוץ לאוכל לא קורה הרבה. עדיין חרא בעבודה וכמה חברים מפעילים עליי לחצים שונים לחפש משהו חדש, מעניין ומשתלם יותר. אני שומע, מתעניין ולבסוף הודף אותן בטענות שונות, שהם יתייגו מיד כמגננות שאני מפעיל על עצמי. אני מרגיש שאני לא רוצה להתפשר יותר על הנושאים החשובים בחיים, ובמידה ואני אאלץ להתפשר אז שזה יהיה רק כשארגיש שאין לי ברירה.
כשחיפשתי איפה לגור, ראיתי כל מיני דירות, לא ידעתי בדיוק מה לא בסדר בכל אחת מהן, אבל משהו הרגיש לי נוח, ואילו חצי דקה אחרי שנכנסתי לראות את הדירה שאני גר בה כרגע, ידעתי שזה בדיוק מה שאני רוצה למרות החסרונות שראיתי. אני חושב שזה נכון גם עם בחורות. בתקופה האחרונה ראיתי לעיתים קרובות את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים שלי, ובגלל החולשה שלי ונסיבות שלא קשורות אליי, לא אזרתי אומץ להתחיל איתה. כל פעם הרגשתי נורא, כעסתי על עצמי, למרות שהיה ברור לי שלדבר כזה לא יכול להיות שאין חבר. אפשרות אחרת הייתה רק שמדובר בבחורה כל כך פלופה שאין שום דרך להיות איתה. שלא לדבר על זה שאתה לא יכול שלא להיות קנאי עם בחורה שכזו, מה שבוודאי היה מכשיל אותי.
לפני כמה ימים פתחתי טלוויזיה ובר רפאלי נגלתה אליי מהמסך. הסתכלתי עליה, ואמרתי לעצמי: בואנה, הבחורה הנ"ל פשוט יותר יפה ומקסימה מבר רפאלי, אז אם יש לי איזשהו סיכוי קטנטן, אני לא אנסה אותו? מה כבר יש לי להפסיד חוץ מעוד סדק בפאסון שלי. אחרי עוד התחבטות קלה עם עצמי, שלחתי לאותה בחורה הודעה בפייסבוק.
לא יודע אם זה פתטי או לא. מצד אחד, צריך סוג של אומץ גם בשביל דבר כזה, אולי דווקא בגלל שזה מראה על חוסר ביטחון מסוים; מצד שני, פייסבוק הוא כלי לגיטימי לדבר כזה, הרי בעתיד היחסית קרוב, תוך פחות מדור, להתחיל עם בחורה באינטרנט זה יהיה לגיטימי בדיוק כמו להתחיל עם בחורה פנים מול פנים. לא יודע אם זה טוב או רע.
מה שלא יהיה, כמובן שיש לה חבר, אבל הרגשתי שלהתחיל עם בחורה כזו, אפילו אם זה בדרך קצת פחדנית, נותן לי איזה בוסט. מאז התחלתי עם עוד כמה בחורות, בכל מיני דרכים מקובלות, אבל שוב אני מרגיש שזה מזויף קצת.
יש פה פרדוקס, כי מצד אחד אני רוצה להתחיל רק עם בחורות שממש בא לי עליהן, אבל מצד שני, בגלל שאני בקושי מתחיל עם בחורות שהן לא כאלה, אני מאבד ניסיון וביטחון שיעזור לי בהמשך הדרך. כוסאומו העולם.
בינתיים גם חזרתי לכמה ימים להורים. אמא שלי עברה ניתוח ואני עוזר קצת במטלות בבית.
יש ילדה יפה, שכל יום בדרך לעבודה, מסתכלת עליי באוטובוס. אני קולט אותה, אבל רבאק, אולי אפילו 18 אין לה. ופתאום אני עוד פעם ישן במיטת יחיד. והחזרתי את כל השירים של בלינק לרשימה באייפון. פתאום בא לי פאנק-רוק ילדותי ודבילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
