אני אתקשה להאמין שאתם לא מכירים את הסביח של עובד. אבל לפרוטוקול ניתן תקציר:

מוסד בגבעתיים ששנים כבר מוכר את מנת הסביח הטובה ביקום לטענתו, ויש כאלה שמסכימים ומקבלים זאת כעובדה מוגמרת. המנה היא באמת משהו מיוחד, אבל לא יותר טובה לטעמי מסביח פרישמן או טשרניחובסקי בתל אביב. מה שכן, מדובר במנה עם ייחוד, וכמובן שיש את הקטע של המקום עצמו, התור הגדול באופן קבוע, הטקס של הכנת המנה שמלווה בשפתו המיוחדת של עובד והתמונות ממקומות שונים בעולם של אנשים עם שלטים שכתוב עליהם ש"המנה הטובה ביקום גם בצ'ילה". כמו כן מאחורי הדוכן יש את תמוונתיהם של שוברי השיאים במקום לצד הכיתובים שמסבירים על מה קיבלו את הכבוד - ההוא שבלס 200 חציל במנה וזה ששתה 50 כפיות חריף.

אני הגעתי עם קולגה, וכמובן ששכחתי לצלם את המנה שלי לפני שנתתי לה ביס, אז צילמתי את שלה. נחמד שפתאום יש תמונה של יד של אישה שמחזיקה פיתה. לא, זה לא הלק שלי.

יש כאלו שנשבר להם מהדיבור של עובד ויש כאלו שמעריצים אותו, אני איפשהו ביניהם, אבל הגימיק הזה לא משנה לי באופן אישי, אז המנה שלי בשפתו: מחמס (שם חומוס), מטחן (טחינה), חיצול מיליטנטי (הרבה חציל. קודמים לו קל, בינוני, כבד, מאסיבי ואגרסיבי), לא מבצבץ כי זה לא טבעוני, התוצאה בדרבי היא אחת אחת (כפית חריף וכפית עמבה), רץ על כל המגרש (סלט, חמוצים, בצל ופטרוזיליה) ומקבל כתר אליפות (עוד חתיכת חציל למעלה). ובעברית - הכול חוץ מביצה.

התלבטתי לגבי הארכה (עוד חצי מנה), ואז אמרתי לעצמי שיאללה, גם ככה אני לא מגיע הרבה לגבעתיים. וכמו בעוד מקומות של סביח, מי שכבר אכל זוכה לקיצור דרך מהצד, אותו מכין הסייד-קיק של עובד, ששמו ברח לי כרגע. מדובר בבחור בשנות השלושים לחייו שלמד את רזי המקצוע מעובד, ושבמכוון או שלא, לא דובר בדרך כלל את שפתו של עובד.

עוד חצי מנה נבלסה, וחזרנו לעבודה מלאים, עייפים ומרוצים.

כמה? 20 ש"ח מנה, 13 ש"ח חצי מנה.

איפה? סירקין 7, גבעתיים.

מתי? א'-ה' 00:30-9:00, ו' 9:00 עד כנה"ש וממוצ"ש עד 00:30.