תשמעו, אחת המנות. מרק טעים עם טופו, אטריות אורז, נבטים, אצות ועוד כמה דברים טובים. נשמע לי כמו וואחד תרופת סבתא לצינון, במיוחד אם מוסיפים מהחריף האדום, שהוא בעצם סחוג סיני.

פוראמה היא מסעדה סינית, שסניפה המקורי באשקלון, ולפני מספר חודשים פתחה את "פוראמה דים סאם" בבן יהודה. השמועות אומרות שהדים סאם הטבעוניים אחלה אבל אני הלכתי על מנה שתשביע אותי בבטחה - המרק.

פעמיים יצא לי לאכול את המרק הזה, פעם בטייק אוואי ופעם במקום. אני לא יודע אם יש בעייתיות בהתחייבות של המקום לגבי שעת הסגירה שלו, אבל בשתי הפעמים המרק כמעט חמק ממני. בראשונה הגעתי בתשע וחצי בערב בערך, ונאמר לי כי אי אפשר לשבת אלא רק לקחת בטייק-אוואי, לא מת על טייק-אוואי ובמיוחד כשמדובר במרק, אבל הגעתי הביתה, המרק היה עוד חם, ולמרות שאין לי בבית קערה מספיק גדולה בשביל כל המרכיבים, נהניתי מאוד.

בפעם השנייה, ביום קר וגשום, כשאני מצונן למדי, התייצבתי כבר בשמונה ומשהו בערב על מנת לשבת ולאכול את המרק. במקום הייתה המולה גדולה של קיפול דים סאמים וצעקות באיזו שפה אסייאתית, כנראה סינית. כשבאתי להתיישב נאמר לי כי המקום נסגר יותר מוקדם בשל קייטרינג שהוא עורך למסיבה. התעקשתי ועשיתי פרצוף מאוכזב של כלב שהיה בטוח שהוא יוצא לטיול, וגם הבטחתי כי אני רק אוכל מרק ועושה זאת במהירות. בחור בגיל העמידה, שנראה כמו בעל המקום, נעתר לבקשתי.

הזמנתי, לאחר כשלוש דקות קיבלתי את המרק המהביל. התחלתי להיאבק באטריות ובירקות בעזרת צ'ופ סטיקס בעוד מסביבי מלחמת עולם של הכנת דים סאמים בקצב מסחרר. בעל המקום, ישראלי, החליף צעקות עם כמה סינים לגבי כל מיני דברים שבוודאי היו קשורים לארגון מטען הדים סאם שנשלח למסיבה הנ"ל.

המרק טוב גם למי שלא אוהב חריף, אבל מי שאוהב, כמוני, יהנה מאוד מזריקת קצת חריף למרק וערבובו תוך כדי שהוא מקבל גוון אדמדם, כשבכל לגימה אתה מרגיש את הגוף שאומר לך תודה על העוררות.

אחרי שסיימתי עם הצ'ופס סטיקס התחלתי לאכול במהירות עם הכף עד שהגעתי לסוף, וללגימה של כל מה שנשאר כשאני מחזיק את הקערה בשתי ידיי. שילמתי, אמרתי תודה ויצאתי אל הרחוב הגשום כשתעלות האף שלי פתוחות לרווחה.

איפה? בן יהודה 7, תל אביב.

כמה? 32 ש"ח.

מתי? שבעה ימים בשבוע, 22:00-12:00.