אז היינו בלונדון ולצערנו כבר חזרנו. אחרי כמה ימים שבהם הטורים ירדו, חזרנו לתל אביב הלחוצה.

אולי כבר אין בלונדון יותר סרטים, אבל יש בה מוזיקה טובה, הטלוויזיה (וסקיי ספורטס בעיקר) מצוינת והאנשים ממש יותר אדיבים, מה שעושה את הייאוש הרבה יותר נוח.

מה שכן, אין יותר מדי סימנים להייפ טבעוני בלונדון, לפחות כזה שנראה לעין והרבה מנותני השירות האנגלים לא תמיד יודעים בדיוק במה מדובר, ומבחינתם יש Vegetarian אבל לגבי ה-Vegan הם לא בטוחים.

ביקרנו בהרבה מקומות, טבעוניים ולא טבעוניים וננסה לתת סקירה קצרה של כולם, אבל עקב גלי הרוגע שעדיין מציפים אותי,

First of all, let's have a pint.

ידעתי כי הרבה מבשלות נעזרות בחומרי גלם מן החי בשלב הסופי על מנת להקנות מראה צלול יותר למשקה שהפיקו, אך לאחרונה סיפר לי ברמן תל אביבי כי אף קודם להליך הנ"ל, יש שימוש באותם חומרי גלם בתהליך סינון הבירה. מבדיקה שערכתי, כיום, כנראה מסיבות כלכליות, רוב המבשלות משתמשות במסננים שעשויים מנייר, ולא לדוגמא מעור חזיר, כפי שהיה נהוג בהן לפני כמה שנים. 

אז איך יודעים איזה בירה טבעונית? פרט לברניבור שלעיתים לא ניתן למצוא בו בירות שונות, יש את אתר ווג'י ווינס, שמספק רשימה של בירות צמחוניות וטבעוניות.

רוב הלאגרים ברשימה של ווג'י ווינס כשרים, אבל אלו הלא כשרים די פופולריים ויצא לי פעם אחת אפילו להיכנס לפאב שאין בו אפילו בירה טבעונית אחת.

אגב, בבריטניה יש חוק איסור מכירת אלכוהול אחרי 23:00 בלילה. זה די מבאס ורוב הפאבים מתחילים לסגור את שעריהם בשעה זו. אבל יש מקומות מסוימים עם רישיון לשעות מאוחרות יותר, בדרך כלל מקומות עם יותר תיירים, כמו הסוהו למשל. במקומות האלו בדרך כלל תמצאו גברתנים עם וסט שרשום עליו "סקיוריטי" בכניסה או בפטרול ברחובות. כנראה שזה חלק מהעסקה של קבלת הרישיון. אז אם מצאתי את עצמי בפאב שנסגר ב-23:00 ורציתי להמשיך לתוך הלילה, בדרך כלל חיפשתי איזה דאנס בר. פעם אחת גם "נפלתי" למסיבת גייז. מה שכן, אנגלים רבים פשוט יוצאים מוקדם, לפעמים ישר מהעבודה. אז יש גם יתרון בזה שפאבים סוגרים מוקדם, אפשר לקום לעבודה כמו שצריך.

על עישון במקום סגור אגב, אין בכלל על מה לדבר. לא במלון ולא באיצטדיון כדורגל. יכול להיות שבמועדונים אפלים מותר או פשוט לא אוכפים את החוק, אבל בכאלו לא ביקרתי. 

אז מה שתינו?

באחת המסעדות שבהן סעדתי שתיתי בקבוק של ווסט מונגו. המבשלה גרמנית, אבל כתוב שמדובר בלאגר סקוטי. לא ברור, אבל גם לא כל כך משנה לי. שמחתי למצוא אותה ברשימה הטבעונית, והיא הייתה טובה מאוד, אם כי קצת יקרה - אבל זה מה שקורה במסעדות, במיוחד כשבתפריט כתוב כי היא מתאימה מאוד לצד בלה בלה בלה.

אמנם בכל פעם שהזדמנו למסעדה שתיתי בירה, אבל את רוב הבירות כאמור שתיתי בפאבים. ואמסטל הייתה הבחירה הכי שכיחה. לא יודע למה היא אף פעם לא באמת נחתה בארץ ורק באופן נדיר ניתן למצוא אותה. אני לא כל כך מרגיש שפרסומות עובדות עליי, אבל אם יש אחת שממש עשתה לי חשק לאמסטל, זו החסות שהבירה הזו העניקה ליגת האלופות לפני כמה עונות. וזה היה עוד לפני שבכלל לגמתי אמסטל. מה שבטוח, מאוד התקשיתי לבקש מהברמן אמסטל מבלי להוסיף אחר כך בקול: Uefa Champions league sponsers.

את בק'ס ווייר לא נמצא בארץ, או לפחות אני לא ראיתי אותה. אני לא יודע בדיוק אם יש או מה הקשר בינה לבק'ס, כאן מדובר בכל אופן בבירה אנגלית. זאת למרות שכיום, כמעט לכל מבשלה גדולה יש סניף גדול ומכובד במדינה שבה היא נצרכת, כך שאני לא יודע איך אפשר בדיוק להדביק לאום לבירה. אולי לפי המתכון המקורי. בכל מקרה, גם בק'ס ווייר היא אחלה לאגר ששתיתי ממנו כמות מאוד מכובדת בחופשה.

פרט לנ"ל, גם היו את קרלסברג והייניקן המוכרות בגזרת הלאגרים.

ביטרים טבעוניים לא הצלחתי למצוא, אבל לא הייתי אומר שלא חיפשתי מספיק. יש בקושי ביטר טבעוני, אני לא יודע בוודאות את הסיבות, אבל כאמור, זה בטח קשור לסינון של סוג הבירה הזה.

סיידר אחד כן שתיתי, אספל, ויש עוד כאלו שניתן למצוא בפאבים שונים, אבל אני פשוט גם פחות אוהב את טעמם המתוק והתפוחי. מדובר בבירות שלדעתי מתאימות יותר למי שלא כל כך אוהב את הבירות שמוגשות בארץ ורוצה משהו שקל לו יותר לשתות ויש בו לרוב אחוזי אלכוהול גבוהים יותר.

בחלק הבא נגיע למנה העיקרית - המסעדות.

איפה? ברחבי לונדון.

כמה? בין 3.50 ל-5.20 אירו.

מתי? עד 23:00 בלילה, פרט למקומות שאוחזים ברישיון למכירת אלכוהול עד 1:00 או 3:00.