ייאוש, דיכאון וחוסר אונים. וזה דווקא בתקופת מונדיאל. למה כל זה מגיע לנו? עצוב לחשוב על ילדים בעוטף עזה ורצועת עזה. זה ממשיך להוות תירוץ לאוכל מנחם, ואחרי עוד יום של רקטות בישראל והפצצות בעזה החלטתי באמצע הלילה, כשאני מבושם קלות ולא כלוט, לדפוק פיתה עם צ'יפס. בדרך הביתה כשאני תוהה אם לא הגזמתי עם החריף, הבחנתי ברחוב גדרה בפאב המנזר שהתרחב קצת. צמצמתי את עיניי, התקרבתי קצת, והבנתי שזה לא המנזר אלא משהו אחר שצמח לידו בזמן האחרון בלי ששמתי לב ומעליו מתנוסס שלט "המלביה". הרגשתי שמגיע לי בתור קינוח מלבי טבעוני וביקשתי אותו לשבת וכולל הכול. ביחד קיבלתי גם שחור קטן וחיוך גדול. 

בזמן שאני בולס ולוגם השקפתי על המנזר וניסיתי לזהות אנשים שאני מכיר. לא נראה לי שהצלחתי. כל הסיפור נמשך כדקה. הלכתי הביתה. היה טעים מאוד ואני חושב שהמלבי גם תרם לריכוך המטח הכבד והחריף בבוקר.

איפה? גדרה 28, תל אביב.

כמה? 10 ש"ח.

מתי? שבעה ימים בשבוע, 2:00-11:00.