שנה טובה.

לא כתבתי במשך שנה שלמה מפאת חוסר בזמן וחשק, אבל עכשיו הזמן חזר ואיתו גם קצת החשק, אז אפשר לנצל זאת לסיכום שנה עברית. למען האמת, בגלל שלא כתבתי שנה, אז אפשר גם לקרוא לזה סקירה ולא סיכום. בכל אופן, מדובר בכמה דברים טובים שאכלתי השנה. בחו"ל לא הייתי מאז אותו פוסט אחרון על ארה"ב, אבל אפשר להגיד שגיליתי את שכונת פלורנטין, אכלתי בכמה מסעדות, כמה מקומות חדשים ומעניינים נפתחו, וכמה מקומות ישנים וטובים נסגרו. הבה נסקור חלק מהם בפוסט ארוך ורחב אך מתומצת.

נתחיל מבירה שקיבלתי מהחברה שהייתה בברלין - שלקרלה. לא הכרתי את הבירות המעושנות עד היום הזה. זה פשוט מפגר. זה כמו לאכול נקניק, רק שאתה שותה אותו, ולשמחתנו זה טבעוני בהליך הייצור של הבירה. למי שהאסוציאציה הנקניקית לא עושה לו את זה, תאמינו לי, שווה בכל זאת רק בשביל החוויה. כבר שפותחים את הבקבוק שמים לב לריח, ואחרי שלוק או שניים אתה כבר לגמרי בעניינים.

מבחינת ארוחת בוקר בפרט ותפריט טבעוני בכלל, מגיעה מילה טובה ללנדוור. ארוחת הבוקר אמנם פשוטה, אך היא טעימה, משביעה מאוד והשירות,

לפחות בסניף המועדף עליי, בדיזינגוף, גם מהיר בדרך כלל.

יש כמובן גם חביתת חומוס ושני משקאות שלא מופיעים בתמונה, אך למי שזה גדול עליו, סנדוויץ' קציצות העדשים

הוא המנה המועדפת עליי במקום. מה שכן, יש לציין כי מי שלא אוהב לימון כבוש עלול לא לאהוב את המנה.

ארוחת הבוקר באנסטסיה, שעליה כבר כתבתי בעבר, השתפרה מאוד לדעתי מאז ימיו הראשונים של בית הקפה הטבעוני. הפעם הגעתי עם בת זוג, ולקחנו פרט לחביתה שמהווה את ברירת המחדל, גם מקושקשת טופו שהייתה טעימה מאוד. גם מי שלא טבעוני לדעתי ייהנה מאוד באנסטסיה.

ארוחות הבוקר לא זולות אך גם לא יקרות יותר מדי אם באתם להתפנק.

בגזרה האסייתית, אם הבנתי נכון, סכסוך בין הבעלים בפוראמה הביאו את אחד מהם לפתוח במרחק יריקה משם, באותו הצד של בן יהודה את הונג קונג שמגישה את אותה מנת מרק עם אטריות או בלי אטריות ועם טופו או דים סאם. יש הטוענים כי המנה שלהם מנצחת את זו הנוכחית בפוראמה. ניתן לכם

לשפוט.

בגזרת המקסיקני, השנה איבדנו את רשת דונקי, שהציעה בוריטו טבעוני ומהיר בגודל יפה. בתחילת השנה, זמן לא רב אחרי שחזרתי מאמריקה, געגועיי לבוריטו הביאו אותי לטאקריה באזור לבונטין, שם נהנתי מהבוריטו שהמקום מציע. בזמנו לא זוכר שהייתה אפשרות לגבינה טבעונית, אך כעת אני רואה שכך זה מופיע בתפריט - ככל הנראה דבר חדש שנבדוק בהזדמנות. 

פרט לכך, כחלק מהבילוי של צפייה במשחקי כדורגל, חברי הטוב צבי ואני מזמינים מדי פעם את הבוריטו של מקס אנד קו, מקסיקנית מרחוב בן יהודה. הבוריטו גדול, ולטבעונים יש שתי אופציות, אחת בדמות שווארמה סייטן מוצלחת והשנייה בדמות מיקס פטריות, מוצלחת גם היא.

עוד אופציה להזמנה היא פילדלפיה מבית דיקסי. מקום קרניבורי שמציע המבורגר טבעוני מוצלח ביותר לדעתי.

במשלוח הוא מגיע קצת "רטוב", מה שמזכיר את משלוחי בורגר ראנץ' מהילדות. אחלה בורגר טבעוני, שהגיע גם

בגרסה עגולה "המבורגרית" בהזמנה מדיקסי, אך כיום רק פילדלפיה מציעה אותו בגרסתה המלבנית.

ואם מדברים על בורגר, השנה איבדנו את גם את בודהה בורגר שסגרו את שני הסניפים שלהם בתל אביב, ולהבנתי

כרגע יש רק זיכיון אחד שמופעל ביקנעם. ייתכן שבודהה מילא את תפקידו ההיסטורי. היו שאמרו עליו דברים טובים

והיו כאלו שאמרו דברים רעים, אך אזכור אותו כמקום הראשון שהציע תפריט טבעוני עשיר וטעים, גם אם קצת ג'אנקי.

אנחנו הרי אוהבים ג'אנק.

במקום הסניף באבן גבירול נפתח לאחרונה ריינבואו, שהחל כתשובה הטבעונית למזנון של אייל שני, עם פיתות מלאות

בתחליפי בשר שונים, אך מהר מאוד זנח את הפיתות והחליף אותן בטורטיות ובמנת הדגל: ההמבורגר. זו מגיעה

 כמובן בלחמניה. גם השווארמה טעימה ומזכירה את זאת של בודהה, אך איני יודע אם מדובר באותו המתכון או בכזה

הדומה לו.

ההמבורגר מוצלח מאוד, ופרט לטעמו, מה ששונה משאר ההמבורגרים הטבעוניים שנתקלתי בהם הוא הגודל והמרקם

 שמזכירים מאוד בורגר בשרי, למי שמתגעגע לזה. למרות שלא הייתי כל כך רעב ומצונן, היה לי קשה לא ללכת על

הדאבל ריינבואו עם גבינה. כזה עולה 45 ש"ח אאל"ט, וממלא מאוד, כך שבמקרה כזה אין צורך לקפוץ לצ'יפסטאר

הסמוך לקנות מנת צ'יפס, מה שלקוחות רבים במקום עושים. בריינבואו מרשים זאת למיטב ידיעתי משום שהם אינם

מוכרים עדיין צ'יפס, וייתכן כי בקרוב יחלו לעשות כן.

בבודהה אהבתי בזמנו את השניצל בלחמניה עם גבינה, וזה בשווארמה הטבעונית בקינג ג'ורג' לא נופל ממנו בהרבה

אם בכלל. גם המקום הזה השתנה בשנה האחרונה. השווארמה טעימה יותר לדעתי, הבורגר ממשיך להיות בחירה

מצוינת, אך לאחרונה רציתי לגוון והלכתי על השניצ-צ'יז-בורגר שאיני מוצא כרגע תמונה שלו.

עוד המבורגר טוב לטעמי הוא זה בטבע'לה, שהוקמה בכפר סבא ופתחה סניף בפינה המקוללת של

בוגרשוב-קינג ג'ורג', בה אף מקום לא החזיק בשנים האחרונות להערכתי יותר משנה אחת. טבעל'ה כבר עושה זאת

ומאחל לה שתמשיך כך. ההמבורגר מגיע כמו עוד מנות אחרות במקום בעסקית ב-49 ש"ח, ביחד עם שייק וסלט פשוט, טרי וטעים.

פרט לכך המקום מציע גם טוסט לא רע, והשירות תמיד אדיב וחייכני. התחושה היא כי מדובר במקום קצת יותר בריא

מהג'אנקיאדות הטבעוניות, אבל זהו רושם שלי שפחות מבוסס על התעמקות במרכיבים ויותר על מה שנראה כאג'נדה

בריאה יותר שמציגים במקום.

נישאר בטוסט אבל נחזור לג'אנק מובהק: גולדות, דוכני טוסט נקניק בפ-10 ש"ח נפרשים תחת כל עץ ירוק בתל אביב

(וגם בעוד כמה ערים בגוש דן). מדובר בפתרון טעים, מהיר וזול. לטבעונים שלא אוכלים במקומות שמגישים בשר

כמובן שאין מה לחפש כאן, אך מי שדואג לגבי השימוש באותו הטוסטר להכנת הטוסטים הבשריים והטוסט הטבעוני,

ישמח לשמוע כי במקום טוסטר נפרד שבו מכינים את הטוסט הטבעוני, שאם זכרוני אינו מטעני, עשוי מסייטן.

סנדוויץ' טוב שהוא אינו טוסט, אך מחומם קלות בטוסטר נמצא כבר כמה שנים בבית הקפה המיתולוגי סגפרדו בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף. גם זול, גם טעים וגם מהיר. מדובר במן כריך אנטיפסטי עם רוטב פסטו, שילוב מנצח שמוכר בהרבה מקומות כאופציה הטבעונית, ובסגפרדו עושים זאת לא רע בכלל. 

סנדוויצ'ים קצת יותר יקרים ומעודנים ניתן למצוא באלגריה בצפון אבן גבירול. מדובר במעדניה טבעונית, שבה גם קניתי אתמול כמה מנות עיקריות לארוחת החג. סלט הביצים שלהם טעים וכך גם הקרואסון עם הגבינה. מדובר בסנדוויצ'ים קטנים ולא זולים, אך לכו על זה אם בא לכם להתפנק. 

פרט לכך, לא רחוק משם, עוד קצת צפונה נפתח לו מחדש לאחרונה פלאפל מבורך המיתולוגי אך מה שנשאר

מהמקום המקורי הוא רק השם ומי שהכיר ומתגעגע לפלאפל המקורי לא ימצא אותו שם. אז מה כן? אב ובתו שהיו

בעלים של חומוסיה בבן יהודה, קנו את השם מבורך מהבעלים, ומכינים שלל תחליפי בשר טבעוניים בפיתה או

בצלחת, וזאת פרט לפלאפל ולחומוס שלהם, שאודה שעדיין לא יצא לי לטעום. מיד כששמעתי על המקום החדש

שמתי פעמיי למקום וניסיתי את השווארמה בפיתה - כיף גדול. לדעתי בתל אביב היה חסר בדיוק מקום כזה.

לדאבוני המקום רחוק ממני, אך בכל הזדמנות שתהיה לי אגיע לשם. מקווה מאוד שילך להם וממליץ לכם בחום

לעבור שם.

מספיק עם צפון ומרכז תל אביב, הבה נדרים לפלורנטין.

לא יודע איך לא ביקרתי שם יותר לפני כן, אבל בתקופה האחרונה יש לי תירוץ טוב. אם תל אביב היא בירת

הטבעונות בישראל, אז פלורנטין זה הצנטרום של הפיילה.

הסוד במקומות בפלורנטין הוא בשני דברים: מנות טבעוניות נהדרות והאפי האוורים שעושים את זה יותר זול לעיתים

גם עם בירה ליד. יש!

בשאפל יש שלל מנות טבעוניות, אך קשה שלא לקחת את ההמבורגר המצוין. היה נחמד אם היו מגיעות עוד כמה חתיכות תפו"א בצד אך בשביל מה

להתלונן. אבל ההתלבטות לא נגמרת כאן, משום שיש שני סוגי המבורגרים טבעוניים אאל"ט, אחד מהם הלך רחוק ומגיע עם מזרק מייפל, מה שעושה

את החוויה מעניינת ומגוונת.

לצד הבורגר יש מגוון בירות מהחבית, כמו טוכר למשל, שלא שמעתי עליה עד שהגעתי למקום. אחלה בירה גרמנית.

במקום יש האפי האוור מדי יום, 30% על התפריט הטבעוני בימי שני וביום שלישי מסלול שתייה ללא תחתית.

מושלם למשחק של ליגת האלופות.

אני לא עכברוש העיר, אבל אם הייתי, והייתי חוגג לבלוג עם הקוראים שלי, כנראה שהייתי עושה את זה בברמצווה. הבר במגניב ברחוב זבולון מציע כל יום האפי האוור בדמות 50% על האלכוהול עד 21:00. 13.5 ש"ח לחצי גולדסטאר. חוץ מזה יש בו גם אחלה אוכל, בדיוק מהסטייל הפלורנטיני-ים תיכוני-ישראלי-איך שלא תקראו לזה. 

המנה המועדפת היא המסבחה לימה.

אך גם לסלט העדשים ולחציל אין מה להתבייש. יש גם צלוחית ירקות - כולה ירקות בצד עם טחינה, אבל זה בא טוב ולא במחיר גבוה מדי. 

הרי אם גם כך הבירה זולה, אז אפשר לפרגן למקום ולהתחלק בכמה מנות טעימות.

ואם בא לכם תימניאדה, אז גם בסאלוף יש האפי האוור, אמנם מוקדם יותר, אבל אם הספקתם להגיע, אז גם תהנו מהמלאווח והחומוס, וגם תוכלו להספיג אותם בקנקני מכבי. הבירה מכבי, לא הקבוצה חס וחלילה. שכן מכבי היא הבירה של הפועלים!

פרט לאלו גם יש את קפה קאימאק, שממשיך להיות מוביל לדעתי בז'אנר התבשילים/הודי. הפעם גם הלכתי על קינוח ששכחתי את שמו. אני לא חובב מתוק וקינוחים, אבל סגר פינה והיה טעים.

הגרין שאק נסגר, אבל האוכל ממשיך להיות מיוצר בפאב החדש ברלין בפלורנטין, כך שחובבי ההמבורגר ושאר המנות של הגרין שאק יכולים להגיע וליהנות מהן.

פרט לכך יש כמה בירות שלא תמצאו במקומות אחרים במחיר הזה. למשל בירת עלמה ישראלית ב-28 ש"ח. אחלה בירה. האווירה במקום צעירה במיוחד וזורקת אותי עשור אחורה. אבל זה בסדר, אני אוהב את בלינק 182.

בקטגוריה של "יותר מסעדה ופחות בר" אכלנו באוזריה בפלורנטין. במסעדה מציעים מספר מנות טבעוניות לא רעות בכלל, וגם כאן כדאי לקחת כמה ולהתחלק בהן.

נזכיר שוב את עכברוש העיר, כי אני פולש קצת לנישה המכובדת שלו. באימפריאל קוקטייל בר מציעים האפי האוור בימות השבוע בערב המוקדם. גם זה קרה לא מזמן. לא זוכר את שמות הקוקטיילים אבל הם היו טעימים, במיוחד כשמדובר בחצי מחיר. 

לצידם הלכנו על שתי מנות אסייתיות חריפות של ירקות מוקפצים בליווי אורז דביק.

בדרך להופעה בקיסריה, של מוריסי שליט"א, שוב בהמלצתו של אחי הגדול עצרנו ב-206. כן כן, מסעדה של מכביסטים, אבל כאלה שיודעים איך להרכיב פיתה סלטים. מחיר הגון ביותר של 19 ש"ח לפיתה עם כמות יפה של צ'יפס בצד.

אז בואו נצא מתל אביב ונצפין עד עכו, מקום שלפני כן ביקרתי רק באיצטדיון הכדורגל בו. לאחרונה אני עובד שם מדי פעם, ואמנם לסעיד בעיר העתיקה עדיין לא הספקתי להגיע בזמן, אבל אכלתי כמה חומוסים אחרים לא רעים בכלל. 

בעיר העתיקה עצמה נמצאת מסעדה אבו סוהיל בהנהלת סוהילה. חומוס טעים מאוד, שמגיע ביחד עם הפלטה המוכרת מהמרכז ביחד עם תוספות כמו עגבניה וחצילונים כבושים - הדרך העכואית/צפונית להגשת חומוס. 

עוד חומוס מצוין בעיר העתיקה הוא אבו אליאס הידוע בכינויו טוני. החומוס המצוין מזכיר את אבו אדהם, וכאן גם הציעו לי עוד תוספת חומוס. נאבקתי קשות כי הייתי מלא אבל הבעלים/מלצרים גברו עליי ונאלצתי לסיים גם את המנה השנייה. 

בעכו הלא עתיקה, יותר קרוב לרכבת נמצאת מסעדת חמודי. שוב בהמלצת אחי אכלתי את מנת החומוס במקום ולא הצטערתי. הפול פחות מעניין, וכדאי ללכת על מנת ה"אקסטרה" - חומוס עם טחינה וגרגירים גרוסים. דומה למסבחה או משוושה אבל אל תתפסו אותי במילה.

בדרך חזרה מעכו עוברים בפתח תקווה. סופסוף הזדמן לי להגיע למסעדה המדוברת איאנה. מרגיש קצת ג'אנק, אבל ממש טעים. כמובן שלא יכולנו שלא לנסות את ההמבורגר, אך ממש לא טמנו את ידינו בצלחת והזמנו גם סלט תפו"א, איקרה, כבד, פיצה וקובה סלק. כן, הכול טבעוני, וכן הכול טעים.

עוד מסעדה מוכרת שכבר יצא לי לאכול בה לפני כן היא משק ברזילי. בימי שני יש הנחה משמעותית על התפריט הטבעוני וניצלנו זאת לקפוץ לשם. היה מצוין - גם המנות וגם הקוקטיילים.

חזרה למרכז העיר תל אביב ולמסעדת הפופ אפ הטבעונית בשרונה - מיס קפלן. אחרי שהפכה מפופ אפ לעובדה בשטח, הספקתי לבקר בה יומיים לפני שנסגרה זמנית ואמורה להיפתח במועד לא ידוע במקום אחר.

 פלצני, יקר אבל טעים ומיוחד.

לצד נקניקיית הגזר המפורסמת ועוד כמה מנות שאני לא זוכר את שמן והיו מוצלחות, שתיתי בירה ג'מס IPA, והתמלאתי בגעגועים ללגוניטאס בקליפורניה.

נעבור למשהו קצת יותר עממי. בדיזינגוף סנטר בשוק האוכל בימים חמישי ושישי נמצא דוכן טבעוני קרוב להום סנטר אאל"ט. כדאי להגיע מוקדם לפני שנגמר החריימה טופו. פרט לכך ישנם גם כל מיני סלטים, קטניות וכיוצ"ב. 40 ש"ח התענוג עולה. לא זול, אבל לך תסיים את זה בארוחה אחת.

ואם נגמר החריימה אז אפשר גם לבקש מנה טבעונית בשחרנזאד ליד הסופר פארם, ככל הנראה המקום שעליו חשבו בארץ נהדרת כשיצרו את המערכון על הרוקחת הערביה בסופר פארם. המקום צמוד לשם, ומציע תבשילים שמנוניים ומנחמים. 

את מנת ההר המפורסמת המשתנה מדי יום שהייתה מוגשת בפסאז' לפני כשנה לא יצא לי לאכול, ושמחתי לשמוע שבאבן גבירול נפתחה הרצוג.

מנת ההר טעימה ומשביעה מאוד. לדעתי היה אפשר להקטין אותה קצת ולגבות קצת פחות כסף עליה, אבל לא התייעצו איתי.המנה מפוצצת ועושה רושם גם בריאה. לא תצטערו על זה. 

לסיום, למרות ששמתי לב שרבים חולקים עליי, הפיצה של דומינוס עם הגבינה הטבעונית ממשיכה להיות מצוינת לדעתי. אולי זה תלוי סניף כמו שהזכרתי בפוסט עליה, אבל מי שלא ניסה - חובה!

הגזמתי קצת? אין ספק. אבל גם התחלנו לרוץ השנה, אז שומרים על כושר.

איך עברו פסח ויום העצמאות. התחושה של החופש הייתה כל כך נעימה, ועכשיו צריך לחכות עוד כמה שבועות, לשבועות, בשביל עוד איזה יום חופש מסכן. באווירת החגים השתעשעתי ברעיון לטוס לחו"ל, אבל בהיעדר תנאים נוחים שקשורים לעלות ולזמן - ויתרתי. נצטרך לחכות עוד קצת זמן בשביל פוסט על מסעדה בחו"ל. וכשאני אומר 'חו"ל', אני לא מדבר על מקום מחוץ לתל אביב חס וחלילה, אלא על חוץ לארץ. (בהתחשב בתחושה כי אני מרגיש שלהוסיף "סמיילי" לא יהיה מתאים בפורמט של בלוג, אני רק אציין כי מדובר אך ורק בהומור הרדוד שלי, כי איני מתנשא, ואני באמת ובתמים מחכה בכיליון עיניים להזדמנות הקרובה לאכול משהו טבעוני מחוץ לבועה התל אביבית-טבעונית) 

אבל עד אז, מצאתי את עצמי בקסבה קפה, או קפה קסבה, או קסבה דל פלורנטין ב... פלורנטין. זה היה לפני שבועיים-שלוש, כשהקדמתי פגישה עם ידידה לשעה מוקדמת יותר ביום שבת בכדי שאני אוכל להספיק ללכת לאיזה משחק כדורגל, וההיגיון אמר ללכת לאכול ולשתות במקום שקרוב לאצטדיון, לבלומפילד. הכוונה הייתה ללכת למקום אחר בפלורנטין, אך כשעברנו לידו ראיתי את אוהדי היריבה. הם ישבו להם שם מדושני עונג, מרוצים מחברתם האחד את השני, לוגמים להם שלישי בירה מתוצרת חוץ בזמן שהם ממתינים, דרוכים ובטוחים בעצמם לקראת המשחק. לפיכך, היה ברור לי שלא נשב שם, וכשהמשכתי קדימה כמה צעדים וסובבתי את ראשי אל מעבר לכביש, ראיתי את הקסבה, מקום שלא הייתי בו לפני כן. זה פשוט היה נראה כמו מקום מתאים יותר באווירה מתאימה יותר. אני בניתי על איזה צ'יפס, אבל כשראיתי את התפריט הבנתי שהגעתי למקום הנכון. לצד מנות לא טבעוניות כלל, היו כמה הצעות טבעוניות וכמה הצעות שנראה כי ניתן לטבען. למשל, המבורגר טבעוני, כשרק ביצה שתפקידה להדביק את השומשום לחלק העליון של הלחמניה מונעת מאותה מנה להיחשב לטבעונית. הרהרתי לי קלות בתפריט, ואז נזכרתי שלאחרונה מעירים לי כי השמנתי מעט, וכשאני חושב על זה, אני מפנה את האצבע המאשימה כלפי הפיתות והבירות. למרות שאני לא מבין יותר מדי בתזונה ובבריאות, מכיוון שאני באתי לטבעונות ממקום של מוסר, כשמבחינתי הבריאות היא פלוס, אני מרשה לעצמי להניח שמדובר בפחמימות יותר משמינות ופחות בריאות. לפיכך, או אולי סתם בשביל לגוון, בחרתי לי מהמנות המוצעות בתפריט את השווארמה הטבעונית שמציע המקום. על הבירה אגב לא ויתרתי, כי היי, לפחות זאת ארוחה בלי פיתה.

המנה הגיעה ונראתה טוב מאוד. השווארמה נראתה אמנם יותר כמו מוקפץ עם פטריות ובצל, אבל עשתה חשק. בצד הגיעו גם סלט ואורז, והמנה עוטרה בשיפודון קטן של כרובית, בצל ועגבניית שרי על האש. מבעוד מועד ביקשתי לי קצת טחינה בצד, ואני ממליץ לכם לעשות כן. אז הכול נראה טוב, והטעם? ואללה, אחלה באחלה. קראתי ביקורת לא מתלהבת על המקום כשחיפשתי עליו פרטים בגוגל. שמה מדברים על ההצעה העסקית שלהם ועל סתמיות ופשטות. אני לא יודע לגבי שאר המנות, אבל המנה שאני הזמנתי הייתה מצוינת. השירות שכונתי קצת, אבל במקומות כמו הקסבה, לפחות לפי ראות עיניי, זה חלק אינטגרלי מהמקום. בסך הכול בית קפה/מסעדה עם אווירה נעימה. אני גם נהניתי מהמנה ובנוסף, מה שלא חשבתי שיקרה לי - התמלאתי לגמרי ממנה, בקושי הצלחתי לסיים אותה.  

אחר כך הלכתי לבלומפילד, את מה שקרה להפועל, אני משאיר לכם לנחש לבד.

איפה? פלורנטין 3, תל אביב.

כמה? 45 ש"ח השווארמה, 26 ש"ח חצי גולדסטאר.

מתי? שבעה ימים בשבוע, 9:00 עד לקוח אחרון.

זהו הפוסט ה-14 של הבלוג. 14 זה שלום תקוה. היום זה גילי ורמוט. שחקנים מוכשרים שנתנו הרבה להפועל. הראשון היה אליל שמלבד יכולתו המרשימה על המגרש, זכור גם בשל פציעותיו הרבות, ואילו השני פצוע כרגע, ונקווה ונאחל לו ולנו שזו פציעתו האחרונה. אך הבעיה היא שאני לא בטוח שאם גילי ורמוט היה משחק בתקופה האחרונה זה היה מוציא את הפועל מהמצב המביך שהיא מצויה בה היום. טוב נו, תמיד מותר לחלום.  אבל אני לא מציין את המספר 14 בשל השניים הנ"ל, אלא בגלל שזה די מוזר שרק בפוסט מס' 14 אני מספר על מנה שאכלתי בבודהה בורגר. רק עכשיו אני נוגע במקום כל כך קלאסי, מקום שהוא מחלוצי הטבעונות, אם לא החלוץ של הטבעונות ב-ה' הידיעה, בתל אביב ובארץ בכלל. מה הסיבה לכך? אולי בגלל מעמדו של המקום בסצנה הטבעונית. בודהה בורגר עבור טבעוני זה המובן מאליו. כל טבעוני או מי שחושב על מעבר לטבעונות מכיר אותו, וככל הנראה הוא לא זקוק לאיזה בלוג צנוע על מנת שיפרסם אותו; אולי זה בגלל ריבוי המנות והפעמים שאני אוכל בו או קונה מוצרי גלם הביתה. בכל מקרה, גם יומו הגיע. הבורגר שעל שמו נקרא המקום - טעים מאוד. השניצל בורגר טעים גם הוא. בתוספת הגבינה טבעונית עליהם הם בכלל נהדרים. יש גם שניצל בצלחת עם פירה וסלט, קובה סלק, סלט פטריות וטופו, סלט בהרכבה עצמית, לזניה, רוסטביף, בראנץ' בשישי ועוד ועוד ועוד. אני בחרתי באחת המנות האהובות עליי, שנותנת פייט לבורגר המקומי - בוריטו שווארמה.  אם כבר אמרנו לפני כמה פוסטים שההמבורגר ב"שווארמה הצמחונית" עדיף על השווארמה בה, כך השווארמה בבודהה בורגר עדיפה על זו של "השווארמה הצמחונית". בבוריטו כמה מרכיבים מנצחים, שעליהם ניתן לקרוא בתפריט, אך נראה כי האבוקדו הוא אחד מאלו שעושים באמת את ההבדל.  הבעיה היחידה במנה היא גודלה. כשאני אוכל את הבוריטו, תמיד אני מרגיש שעוד ביס או שניים היו סוגרים את הפינה. אבל כשמדברים על שובע, מדובר בעניין סובייקטיבי. וחוץ מזה, יש כאלו שטוענים שחלק מהעניין הטבעוני הוא גם לאכול נכון, במידה, ולא "להתפוצץ". אני מכבד את זה, אבל כשאני אוכל משהו טעים, אני כמעט תמיד רוצה עוד מהדבר הזה. פרט לכך, עברנו גם שבוע פורימי ומהנה במיוחד, שנגמר באחד הערבים ההזויים שחוויתי. ערב שבו נהניתי במידה שבכלל לא האמנתי שיכולה להיות. אממה - אחרי האופוריה באה יממה של התבאסות קשה וריקנות כבדה. אבל למחרת יצאתי מזה. התעשתתי בעזרת הסובבים אותי, קצת ויסקי, ועוד קצת חברים. מדהים איך בזמן כה קצר אתה יכול ללמוד כל כך הרבה על עצמך. לאותם חברים, וקצת לעצמי, אני רוצה להגיד תודה.    

איפה? יהודה הלוי 21.

כמה? 31 ש"ח.

מתי? א'-ו' 24:00-11:00, מוצ"ש 24:00-19:00.