פרט לפלאפל ועוד כמה דברים בפיתה, אין הרבה מקומות שיש בהן אופציה לאכול משהו טבעוני ומהיר. אחד מהמקומות שכן אפשר לקבל בו דבר כזה ואפילו בצלחת, הוא מרקש אקספרס. במרוקאית המהירה בקרליבך יש מנה מאוד יפה של קוסקוס, עם ירקות וחומוסים, במחיר מתאים. ליד הקוסקוס מקבלים צלוחית חמוצים, מה שנקרא התוספת שתופסת. אם אני זוכר נכון, את הקוסקוס פגשתי לראשונה כשהייתה לי בנעוריי חברה מרוקאית. הפגישה הבאה שלי עם הקוסקוס הייתה בצה"ל. בחדר האוכל, פרט לסלט הסלק הצבאי, קוסקוס היה אחד הדברים שאהבתי יותר. כיום, בכל פעם שבא לי קוסקוס אני קופץ למרקש אקספרס וטוחן בזריזות את הצלחת. 

תודה לאל, יש לנו, התל אביבים הלא עשירים, מועמד ראוי לראשות העיר תל אביב. ניצן הורוביץ הודיע לאחרונה כי הוא מתכוון לרוץ. לפני קצת פחות מארבע שנים, היה זה דב חנין שזכה ל-34% מהקולות כשהתמודד מול רון חולדאי. שלי יחימוביץ' דאגה בזמנו להתראיין עבור חברה הטוב למפלגה, ראש העירייה, ולספר כי אינה יכולה להצביע למי שאינו עומד בהמנון הלאומי. זה כמובן היה שקר, כי דב חנין עומד ומכבד את 'התקוה', אך אינו שר את המילים, ככל הנראה כי אינו מסכים עם הדרת המיעוט הערבי מן ההמנון, המסמלת את הגדרת המדינה כמדינה יהודית ורק לאחר מכן כדמוקרטית. מה לזה ולראשות העיר? כלום, אך זה לא הפריע ליחימוביץ', שאז עוד לא ידעה שתעמוד בראש 'העבודה' ותוביל אותה בבחירות האחרונות לכנסת להישג מפואר. ראוי לציין גם כי יחימוביץ' אמרה בעצמה כי הצביעה בעבר לחד"ש, אותה מפלגה לא ציונית שממנה מגיע הפרלמנטר הדגול חנין. אז מה הפעם תאמר יחימוביץ' בעבור חולדאי? הפעם יש לה עוד סיבה טובה לדבר סרה במי שרוצה להפיל אותו מהכיסא: הכיסא שלה ב'עבודה' מתנדנד בחוזקה, ומי יודע אם אחרי הקיץ היא עוד תעמוד בראש 'העבודה'. ובכל זאת, אפשר להניח כי היא לא תהיה שמחה ממעבר של חולדאי מהבמה העירונית לזו הלאומית. אין לי מושג מה תגיד יחימוביץ', אם בכלל, על הריצה של הורוביץ, אבל כנראה שאם תאמר משהו, זה שוב יהיה משהו שבכלל לא רלוונטי לתפקיד ראש העירייה. חנין לא עומד בהמנון? להורביץ לא עומד מנשים!

אז אנחנו עם הורוביץ, אבל פשוט זה לא יהיה: יש כאלו מתושבי העיר, בעיקר עשירים, המרוצים מתפקודו של חולדאי הביצועיסט; יש רבים שכלל לא הולכים להצביע, למרות שלעירייה יש לעיתים קרובות השפעה גדולה יותר על חייהם מאשר לממשלה ולכנסת; ויש אפילו כאלו, מבחינתי מדובר באנשים הזויים, שחושבים שהורוביץ הוא לא מועמד מספיק טוב. למה? אלוהים יודע. אלו מזכירים לי את יחימוביץ', רק שמדובר באנשים מן הקוטב הנגדי. בשבילה חנין היה קומוניסט מדי? אז בשבילם הורוביץ הוא כולה סוציאליסט, וזו כמובן סיבה מספיק טובה מבחינתם לחשוב על מועמד משלהם שיקטין עוד יותר את סיכוייו של הורוביץ מול חולדאי. אמנם יש עוד חצי שנה, אבל צריך לעשות הכול בכדי שתהיה קואליציה מגובשת ומאוחדת נגד חולדאי. אחרי עוד קדנציה שלו, מי יודע עוד כמה תוכניות למגדלים ולריצוף חוף הים יהיה אפשר לעצור.

ובקטנה על הפוליטיקה ברמה הלאומית. כמו לפי התסריט, ביבי דחף את האוצר ללפיד, ועכשיו הוא מחכה להיות זה שמציל אותנו מחלק מהגזירות האיומות שמתדפקות על דלתינו. לפיד מתפתל בפייסבוק, ויחימוביץ' תוקפת את הגזירות המתוכננות. דווקא כאן, יש לי מה להגיד לזכות לפיד, או לפחות להיות נייטרלי לגבי התקציב שהתגבש. כשהוא נכנס לממשלה, הוא ידע למה הוא נכנס, ואנחנו ידענו שהוא יודע למה הוא נכנס. את ההשפעה של התוכנית הכלכלית הזו, אל לנו לבחון ולבקר עכשיו. בואו נחכה שנה-שנתיים ונראה אם יצליח לו. אם יצליח אז מה טוב, ואם לא יצליח, אז זה בסך הכול המשך ישיר של התסריט שנכתב מזמן ע"י הבוחר, ו... אמרנו לכם.

איפה? קרליבך 14, תל אביב.

כמה? 29 ש"ח.

מתי? א'-ה' 2:00-11:00, שישי 15:00-10:00.

אלו ימים שמחים, ומה שמפתיע הוא שאין לכך כל סיבה נראית לעין. אולי זה דווקא מה שעושה את הימים האלה שמחים יותר, כי אין משהו ספציפי. הכול די רגיל, שגרה. התרגלנו למה שקורה בחיינו האישיים, התרגלנו למה שקורה בספורט הישראלי, התרגלנו למה שקורה במדינה. אולי השמחה נובעת ממה שקורה לביביהו? שמחה לאידו של ראש ממשלתנו על כך שהרכיב ממשלה עם אנשים שהוא מתעב, ושלא במפתיע בגד במפלגתו שלו. שדני דנון וחוטובלי לא השתדרגו, שריבלין המתוק הודח מתפקידו הממלכתי, שלפיד ובנט בפנים ויש לנו ממשלת ימין-סחים, שהחרדים יצאו בחוץ, שאובמה עוד מעט מגיע לתת לו בראש. בקיצור, שמחה מכך שביבי שוב לחוץ, נלחץ ולחיץ. ואללה, לא יודע. אולי זה מה שמשמח אותי, ואולי לא. אולי זה סתם ימים יפים.

בדרך כלל כשאני עובר בשעת ערב ליד הסנטר, אני מציץ לבדוק אם הרצל פתוח, כי שעת הסגירה תלויה בקליינטים ככל שזה נראה. בדרך כלל המקום כבר סגור, אבל פעם בכמה זמן אני תופס אותו פתוח גם חצי שעה אחרי שעת הסגירה הרשמית. הרצל מכין סנדוויצ'ים, ובסנדוויצ'ים יש משהו מאוד כיף. עצם זה שמישהו מכין במיוחד בשבילך סנדוויץ'. יש בזה מן אקט אימהי. בחיתוך, בחיוך, בהשקעה, בהגשה.

לפי הכתבות על הקירות, המקום קיים כ-30 שנה. סיפור קלאסי כזה של אבא מבוגר שעושה קניות בשוק, ובנו, הרצל שמתפעל את המקום. המקום נפתח במקור כמעדנייה, ואז בשלב מסוים הלקוחות החלו לבקש מהרצל שיכין להם סנדוויצ'ים מהמוצרים שהוא מוכר. זה עבד, המקום הפך לסנדוויצ'יה, נהיו לקוחות קבועים, היה בשלב מסוים שיפוץ שהתאים עצמו לשנות האלפיים, אתם מכירים את זה.

בתפריט על הקיר כתוב "סנדוויץ צמחוני" - אבוקדו, חצילים, פלפלים קלויים. אני מניח, למרות שאני לא בטוח, שזה תלוי בשעת ההגעה למקום. בזמנו הכין לי הרצל סנדוויץ' עם חתיכות אבוקדו שחתך לי במקום ועוד כל מיני דברים טובים. יכול להיות שזה היה כשהדברים שהוא מכין על בסיס קבוע נגמרו. הפעם עושה הרושם שבגדול, קיבלתי את המנה המקורית.

ממרח אבוקדו, ממרח חצילים, סחוג, עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ. חוץ מלימון כבוש שהרצל הציע - אך אני נרתעתי, נראה לי שזה כל מה שהיה בפנים. הטעם של לימון כבוש הוא נרכש. אני זוכר שמעולם לא אהבתי את זה, ואז באה תקופה שדווקא כן ניסיתי והערכתי את הטעם המיוחד שלו. אבל הפחד מכך שזה יכול להרוס את הסנדוויץ' גבר עליי. אם אין בכם פחד, לכו על זה, כי נראה שהרצל יודע מה שהוא אומר.

מה שעוד אהבתי בסנדוויץ', הוא שכל ביס הזכיר לי משהו, האבוקדו והבצל עם הסחוג, אבל לא הייתי בטוח במה מדובר, עד שבסופו של דבר הבנתי.

בצבא, כשהייתי בבת גלים בחיפה, היה את ויקטור. אדם שמזכיר במראהו החיצוני את יעקב אלפרון, משפחות הפשע ייקומו דמו. סנדוויצ'ים טעימים במן דוכן בתוך מכולת. הייתי מגיע מוקדם בכדי שעד הצהריים אני כבר אהיה מוכן לשווארמה אצל במבינו. כיום, תודה לאל, כבר לא תהיה שווארמה, אז אני יודע איפה אני עוצר בפעם הבאה שאני בחיפה.

אבל אנחנו בתל אביב, וכשמדובר בעיר הזאת, אצל הרצל יש את הסנדוויץ' מספר אחת נכון להיום, וכדאי לכם לטעום.  

איפה? קינג ג'ורג' 51, תל אביב.

כמה? 20 ש"ח לתענוג.

מתי? ימי חול 19:00-6:00 (טנטטיבית), שישי 15:00-6:00.