באינטרנט כותבים הרבה טובים על ה-Cat Bar, מסעדה ובר טבעוניים ממזרח לראמבלה. אז כמובן שזה היה חלק מהמסלול. היו רק שתי בעיות: לא הגעתי רעב מספיק לאותה ארוחה עסקית שהם מציעים כ"מניו דל דיה" והיה חסר להם תפוחי אדמה באותו יום. במידה והיו תפוחי אדמה אז הייתי נהנה מצ'יפס לצד ההמבורגר, ואז אולי גם הייתי לוקח את העסקית עם סלט כמנה ראשונה. כך יצא שבדיעבד, שילמתי על המבורגר ופיינט בירה שני אירו יותר מאשר היה עולה לי להזמין את העסקית.
מבין סוגי ההמבורגרים השונים המוצעים במקום, הלכתי על ה"גרין בורגר" שתרד הוא אחד המרכיבים העיקריים בו. הבורגר היה מצוין, וגם הסלט שבא לצידו היה טעים ומעניין. אגב, מכל המקומות שהייתי בהם בעיר, בקאט בר עובדות המלצריות הכי יפות שראיתי, וזה גם נחמד. בשורה התחתונה, אם הייתי נשאר עוד יום-יומיים בעיר, אני בטוח שהייתי מוצא את עצמי שוב בקאט-בר וזאת למרות שזו הייתה הארוחה "היקרה" ביותר שלי בברצלונה.
איפה? Boria 17.
כמה? המבורגר ובירה עולים ביחד 12 אירו, אבל עסקית שלמה עולה רק 10 אירו. כזה אני - אהבל.
מתי? המטבח פתוח בימי שני, שלישי, חמישי, שישי, שבת מ-13:30 עד 23:00, רביעי מ-20:00 עד 23:00. ראשון סגור. הבר פתוח עד לקוח אחרון.
אחרי יציאה בלילה, או בין מקומות שונים ביציאה, כשהרעב תקף ולא נצפה מאנצ' טבעוני באופק, נכנסתי ל"קבב דונר" הקרוב. הפקיסטני שעמד בקופה היה צריך לשאול לפחות פעמיים "?what meat in the durum" עד שהוא הבין שבטורטיה/לאפה הזאת, שהוא מגלגל ומחמם מעט בטוסטר, לא יהיה לא בשר ולא יוגורט. גם בזמנו, כאומניבור, ידעתי שלא מדובר בפסגת הקולינריה, אבל בשעה מאוחרת זה יכול להיות בדיוק מה שאתה צריך. אז מה רע באיזה פחמימה מלאה בסלטים סבירים ורוטב חריף?
איפה? בכל מיני מקומות בעיר ובכל פינה באזורי הבילוי בפרט.
כמה? בסביבות 3.5 אירו.
מתי? מהצהריים עד לפנות בוקר.
ביומי האחרון, קפצתי עם ג'ינג'י לאיזה בר קטלאני בקרבת ביתו. שני פועלים סינים ישבו בכניסה ליד מכונת המזל ובזבזו חלק ניכר ממשכורתם על הריגוש שבציפייה לשלושה תותים בשורה. על הבר ישב קטלאני שעצר לבירה בדרך הביתה מהעבודה וקרא בעיתון מה חדש בטור דה פראנס. מאחורי הבר עמד דוד קטלאני לבוש בצורה הדורה שמזג את הבירה, אסטרלה מהסוג הטבעוני - Estrella Galicia.
יופי של בירה. החלטתי להזמין כל צלחת טבעונית במקום, וכעבור מספר דקות הם הגיעו אחת אחרי השנייה. "פאן קון טומטה" - פרוסות בגט שגורדה עליהם עגבנייה והוזלף עליהם שמן זית. פלפלים חריפים (לא יותר מדי) מוקפצים ומומלחים ו"פטאטס בראבס" - הגרסה הספרדית ו/או קטלאנית לצ'יפס.
ה"בראבה" הוא רוטב העגבניות החריף שתפוחי האדמה מוגשים עימו. לעיתים קרובות מוגש עם הפטאטס גם רוטב אלי-אולי, שבצורתו המקורית אינו מכיל ביצים. אך כיום, ברוב המקומות, את האלי-אולי המסורתי מחליפה גרסה תעשייתית שלו, שקרוב לוודאי מכילה ביצים ודומה למה שאנחנו מכירים כמיונז-שום.
במקרה הנ"ל, הדוד הקטלאני, שהוא כנראה גם בעל הבית, לא ידע להגיד מה מכיל האלי-אולי בתמונה. מה שהוא ידע להגיד זה שמדובר ברוטב קנוי, ויש סיכוי סביר שהוא מכיל ביצים. עקב כך, ג'ינג'י שימש עבורי כ"גוי של שבת", ואכל בעצמו את הפטאטס עם הרוטב הלבן, ואני אכלתי את השאר. מלא ומרוצה, סגרתי את החופשה בברצלונה.
איפה? ברחבי העיר.
כמה? לא זוכר, אבל לא יקר, במקרה הרע מגרד את ה-10 אירו.
מתי? מהבוקר עד הערב המאוחר עם הפסקה לסייסטה.
אחרי ההמתנה המעיקה בתור לצ'ק אין, עם עשרות הפרצופים הישראליים שעשו עימי את אותה הדרך חמישה ימים לפני, התיישבתי מבואס על הספסל מול שער ההמתנה לעלייה למטוס. בשער מימיני, טיסה היוצאת למרקש במרוקו, ובשער משמאלי - טיסה לביירות. דמיינתי את עצמי עולה בטעות על הטיסה הלא נכונה, נרדם, ומוצא את עצמי אוכל קוסקוס ומזיע את עצמי לדעת במרקש, או לחילופין, דופק חומוס בביירות לפני שאני יוצא לסיור בדאחייה.
במקום זה, בחנתי את שני התורים במקומות היחידים שהיו פתוחים במפלס הטרמינל בו נמצאתי. הייתי קצת רעב, אבל מה שממש הייתי חייב זה לשתות, וגם לרכוש לעצמי איזה בקבוק מים לטיסת הלואו-קוסט של וולינג, כי אסור להכניס לטרמינל בקבוקים מהבית. בצד אחד היה תור ארוך מאוד בבית קפה, שבמבט חטוף בויטרינה שלו, לא ראיתי משהו שיכול להתאים לי; והתור השני - למקדונלד'ס. הרשת השטנית שאני מניח שרובם המוחלט של הטבעונים לא חושב לדרוך בשעריה בלי מגאפון ושלטים. אבל אני לא רואה בעיה לאכול מנה טבעונית במקום כמו מקדונלד'ס (ראו הפוסט שלי לגבי הלאפה בדבוש).
שוב אני עם ישראלים בתור, ועכשיו מימיני גם עומדים היפסטרים לבנוניים שצוחקים בקולי קולות. בניתי על איזה צ'יפס, אבל בסוף לקחתי סלט אחרי שבדקתי שהרוטב שמקבלים איתו הוא טבעוני - ויניגרט בלסמי. לקחתי גם איזה קולה בינונית, כי הרגשתי שמגיע לי, ובקבוק מים לטיסה. הסלט היה בסדר.
עליתי למטוס, כשאני מקווה שהפעם תתיישב לידי איזו בחורה צעירה, ישראלית או ספרדייה, אולי אפילו שתיים. במקום זה קיבלתי איזה אבא נתנייתי שנורא רצה לדבר. בחלק מהזמן ישנתי, ומתי שלא - עשיתי כאילו שאני ישן.
איפה? שדה התעופה של ברצלונה.
כמה? 5 אירו בערך לסלט, קולה ובקבוק מים.
מתי? או 24 שעות ביממה או שהם סוגרים ממש מאוחר (כי לא נראה לי שזה כמו בארץ).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
