שנה טובה.

לא כתבתי במשך שנה שלמה מפאת חוסר בזמן וחשק, אבל עכשיו הזמן חזר ואיתו גם קצת החשק, אז אפשר לנצל זאת לסיכום שנה עברית. למען האמת, בגלל שלא כתבתי שנה, אז אפשר גם לקרוא לזה סקירה ולא סיכום. בכל אופן, מדובר בכמה דברים טובים שאכלתי השנה. בחו"ל לא הייתי מאז אותו פוסט אחרון על ארה"ב, אבל אפשר להגיד שגיליתי את שכונת פלורנטין, אכלתי בכמה מסעדות, כמה מקומות חדשים ומעניינים נפתחו, וכמה מקומות ישנים וטובים נסגרו. הבה נסקור חלק מהם בפוסט ארוך ורחב אך מתומצת.

נתחיל מבירה שקיבלתי מהחברה שהייתה בברלין - שלקרלה. לא הכרתי את הבירות המעושנות עד היום הזה. זה פשוט מפגר. זה כמו לאכול נקניק, רק שאתה שותה אותו, ולשמחתנו זה טבעוני בהליך הייצור של הבירה. למי שהאסוציאציה הנקניקית לא עושה לו את זה, תאמינו לי, שווה בכל זאת רק בשביל החוויה. כבר שפותחים את הבקבוק שמים לב לריח, ואחרי שלוק או שניים אתה כבר לגמרי בעניינים.

מבחינת ארוחת בוקר בפרט ותפריט טבעוני בכלל, מגיעה מילה טובה ללנדוור. ארוחת הבוקר אמנם פשוטה, אך היא טעימה, משביעה מאוד והשירות,

לפחות בסניף המועדף עליי, בדיזינגוף, גם מהיר בדרך כלל.

יש כמובן גם חביתת חומוס ושני משקאות שלא מופיעים בתמונה, אך למי שזה גדול עליו, סנדוויץ' קציצות העדשים

הוא המנה המועדפת עליי במקום. מה שכן, יש לציין כי מי שלא אוהב לימון כבוש עלול לא לאהוב את המנה.

ארוחת הבוקר באנסטסיה, שעליה כבר כתבתי בעבר, השתפרה מאוד לדעתי מאז ימיו הראשונים של בית הקפה הטבעוני. הפעם הגעתי עם בת זוג, ולקחנו פרט לחביתה שמהווה את ברירת המחדל, גם מקושקשת טופו שהייתה טעימה מאוד. גם מי שלא טבעוני לדעתי ייהנה מאוד באנסטסיה.

ארוחות הבוקר לא זולות אך גם לא יקרות יותר מדי אם באתם להתפנק.

בגזרה האסייתית, אם הבנתי נכון, סכסוך בין הבעלים בפוראמה הביאו את אחד מהם לפתוח במרחק יריקה משם, באותו הצד של בן יהודה את הונג קונג שמגישה את אותה מנת מרק עם אטריות או בלי אטריות ועם טופו או דים סאם. יש הטוענים כי המנה שלהם מנצחת את זו הנוכחית בפוראמה. ניתן לכם

לשפוט.

בגזרת המקסיקני, השנה איבדנו את רשת דונקי, שהציעה בוריטו טבעוני ומהיר בגודל יפה. בתחילת השנה, זמן לא רב אחרי שחזרתי מאמריקה, געגועיי לבוריטו הביאו אותי לטאקריה באזור לבונטין, שם נהנתי מהבוריטו שהמקום מציע. בזמנו לא זוכר שהייתה אפשרות לגבינה טבעונית, אך כעת אני רואה שכך זה מופיע בתפריט - ככל הנראה דבר חדש שנבדוק בהזדמנות. 

פרט לכך, כחלק מהבילוי של צפייה במשחקי כדורגל, חברי הטוב צבי ואני מזמינים מדי פעם את הבוריטו של מקס אנד קו, מקסיקנית מרחוב בן יהודה. הבוריטו גדול, ולטבעונים יש שתי אופציות, אחת בדמות שווארמה סייטן מוצלחת והשנייה בדמות מיקס פטריות, מוצלחת גם היא.

עוד אופציה להזמנה היא פילדלפיה מבית דיקסי. מקום קרניבורי שמציע המבורגר טבעוני מוצלח ביותר לדעתי.

במשלוח הוא מגיע קצת "רטוב", מה שמזכיר את משלוחי בורגר ראנץ' מהילדות. אחלה בורגר טבעוני, שהגיע גם

בגרסה עגולה "המבורגרית" בהזמנה מדיקסי, אך כיום רק פילדלפיה מציעה אותו בגרסתה המלבנית.

ואם מדברים על בורגר, השנה איבדנו את גם את בודהה בורגר שסגרו את שני הסניפים שלהם בתל אביב, ולהבנתי

כרגע יש רק זיכיון אחד שמופעל ביקנעם. ייתכן שבודהה מילא את תפקידו ההיסטורי. היו שאמרו עליו דברים טובים

והיו כאלו שאמרו דברים רעים, אך אזכור אותו כמקום הראשון שהציע תפריט טבעוני עשיר וטעים, גם אם קצת ג'אנקי.

אנחנו הרי אוהבים ג'אנק.

במקום הסניף באבן גבירול נפתח לאחרונה ריינבואו, שהחל כתשובה הטבעונית למזנון של אייל שני, עם פיתות מלאות

בתחליפי בשר שונים, אך מהר מאוד זנח את הפיתות והחליף אותן בטורטיות ובמנת הדגל: ההמבורגר. זו מגיעה

 כמובן בלחמניה. גם השווארמה טעימה ומזכירה את זאת של בודהה, אך איני יודע אם מדובר באותו המתכון או בכזה

הדומה לו.

ההמבורגר מוצלח מאוד, ופרט לטעמו, מה ששונה משאר ההמבורגרים הטבעוניים שנתקלתי בהם הוא הגודל והמרקם

 שמזכירים מאוד בורגר בשרי, למי שמתגעגע לזה. למרות שלא הייתי כל כך רעב ומצונן, היה לי קשה לא ללכת על

הדאבל ריינבואו עם גבינה. כזה עולה 45 ש"ח אאל"ט, וממלא מאוד, כך שבמקרה כזה אין צורך לקפוץ לצ'יפסטאר

הסמוך לקנות מנת צ'יפס, מה שלקוחות רבים במקום עושים. בריינבואו מרשים זאת למיטב ידיעתי משום שהם אינם

מוכרים עדיין צ'יפס, וייתכן כי בקרוב יחלו לעשות כן.

בבודהה אהבתי בזמנו את השניצל בלחמניה עם גבינה, וזה בשווארמה הטבעונית בקינג ג'ורג' לא נופל ממנו בהרבה

אם בכלל. גם המקום הזה השתנה בשנה האחרונה. השווארמה טעימה יותר לדעתי, הבורגר ממשיך להיות בחירה

מצוינת, אך לאחרונה רציתי לגוון והלכתי על השניצ-צ'יז-בורגר שאיני מוצא כרגע תמונה שלו.

עוד המבורגר טוב לטעמי הוא זה בטבע'לה, שהוקמה בכפר סבא ופתחה סניף בפינה המקוללת של

בוגרשוב-קינג ג'ורג', בה אף מקום לא החזיק בשנים האחרונות להערכתי יותר משנה אחת. טבעל'ה כבר עושה זאת

ומאחל לה שתמשיך כך. ההמבורגר מגיע כמו עוד מנות אחרות במקום בעסקית ב-49 ש"ח, ביחד עם שייק וסלט פשוט, טרי וטעים.

פרט לכך המקום מציע גם טוסט לא רע, והשירות תמיד אדיב וחייכני. התחושה היא כי מדובר במקום קצת יותר בריא

מהג'אנקיאדות הטבעוניות, אבל זהו רושם שלי שפחות מבוסס על התעמקות במרכיבים ויותר על מה שנראה כאג'נדה

בריאה יותר שמציגים במקום.

נישאר בטוסט אבל נחזור לג'אנק מובהק: גולדות, דוכני טוסט נקניק בפ-10 ש"ח נפרשים תחת כל עץ ירוק בתל אביב

(וגם בעוד כמה ערים בגוש דן). מדובר בפתרון טעים, מהיר וזול. לטבעונים שלא אוכלים במקומות שמגישים בשר

כמובן שאין מה לחפש כאן, אך מי שדואג לגבי השימוש באותו הטוסטר להכנת הטוסטים הבשריים והטוסט הטבעוני,

ישמח לשמוע כי במקום טוסטר נפרד שבו מכינים את הטוסט הטבעוני, שאם זכרוני אינו מטעני, עשוי מסייטן.

סנדוויץ' טוב שהוא אינו טוסט, אך מחומם קלות בטוסטר נמצא כבר כמה שנים בבית הקפה המיתולוגי סגפרדו בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף. גם זול, גם טעים וגם מהיר. מדובר במן כריך אנטיפסטי עם רוטב פסטו, שילוב מנצח שמוכר בהרבה מקומות כאופציה הטבעונית, ובסגפרדו עושים זאת לא רע בכלל. 

סנדוויצ'ים קצת יותר יקרים ומעודנים ניתן למצוא באלגריה בצפון אבן גבירול. מדובר במעדניה טבעונית, שבה גם קניתי אתמול כמה מנות עיקריות לארוחת החג. סלט הביצים שלהם טעים וכך גם הקרואסון עם הגבינה. מדובר בסנדוויצ'ים קטנים ולא זולים, אך לכו על זה אם בא לכם להתפנק. 

פרט לכך, לא רחוק משם, עוד קצת צפונה נפתח לו מחדש לאחרונה פלאפל מבורך המיתולוגי אך מה שנשאר

מהמקום המקורי הוא רק השם ומי שהכיר ומתגעגע לפלאפל המקורי לא ימצא אותו שם. אז מה כן? אב ובתו שהיו

בעלים של חומוסיה בבן יהודה, קנו את השם מבורך מהבעלים, ומכינים שלל תחליפי בשר טבעוניים בפיתה או

בצלחת, וזאת פרט לפלאפל ולחומוס שלהם, שאודה שעדיין לא יצא לי לטעום. מיד כששמעתי על המקום החדש

שמתי פעמיי למקום וניסיתי את השווארמה בפיתה - כיף גדול. לדעתי בתל אביב היה חסר בדיוק מקום כזה.

לדאבוני המקום רחוק ממני, אך בכל הזדמנות שתהיה לי אגיע לשם. מקווה מאוד שילך להם וממליץ לכם בחום

לעבור שם.

מספיק עם צפון ומרכז תל אביב, הבה נדרים לפלורנטין.

לא יודע איך לא ביקרתי שם יותר לפני כן, אבל בתקופה האחרונה יש לי תירוץ טוב. אם תל אביב היא בירת

הטבעונות בישראל, אז פלורנטין זה הצנטרום של הפיילה.

הסוד במקומות בפלורנטין הוא בשני דברים: מנות טבעוניות נהדרות והאפי האוורים שעושים את זה יותר זול לעיתים

גם עם בירה ליד. יש!

בשאפל יש שלל מנות טבעוניות, אך קשה שלא לקחת את ההמבורגר המצוין. היה נחמד אם היו מגיעות עוד כמה חתיכות תפו"א בצד אך בשביל מה

להתלונן. אבל ההתלבטות לא נגמרת כאן, משום שיש שני סוגי המבורגרים טבעוניים אאל"ט, אחד מהם הלך רחוק ומגיע עם מזרק מייפל, מה שעושה

את החוויה מעניינת ומגוונת.

לצד הבורגר יש מגוון בירות מהחבית, כמו טוכר למשל, שלא שמעתי עליה עד שהגעתי למקום. אחלה בירה גרמנית.

במקום יש האפי האוור מדי יום, 30% על התפריט הטבעוני בימי שני וביום שלישי מסלול שתייה ללא תחתית.

מושלם למשחק של ליגת האלופות.

אני לא עכברוש העיר, אבל אם הייתי, והייתי חוגג לבלוג עם הקוראים שלי, כנראה שהייתי עושה את זה בברמצווה. הבר במגניב ברחוב זבולון מציע כל יום האפי האוור בדמות 50% על האלכוהול עד 21:00. 13.5 ש"ח לחצי גולדסטאר. חוץ מזה יש בו גם אחלה אוכל, בדיוק מהסטייל הפלורנטיני-ים תיכוני-ישראלי-איך שלא תקראו לזה. 

המנה המועדפת היא המסבחה לימה.

אך גם לסלט העדשים ולחציל אין מה להתבייש. יש גם צלוחית ירקות - כולה ירקות בצד עם טחינה, אבל זה בא טוב ולא במחיר גבוה מדי. 

הרי אם גם כך הבירה זולה, אז אפשר לפרגן למקום ולהתחלק בכמה מנות טעימות.

ואם בא לכם תימניאדה, אז גם בסאלוף יש האפי האוור, אמנם מוקדם יותר, אבל אם הספקתם להגיע, אז גם תהנו מהמלאווח והחומוס, וגם תוכלו להספיג אותם בקנקני מכבי. הבירה מכבי, לא הקבוצה חס וחלילה. שכן מכבי היא הבירה של הפועלים!

פרט לאלו גם יש את קפה קאימאק, שממשיך להיות מוביל לדעתי בז'אנר התבשילים/הודי. הפעם גם הלכתי על קינוח ששכחתי את שמו. אני לא חובב מתוק וקינוחים, אבל סגר פינה והיה טעים.

הגרין שאק נסגר, אבל האוכל ממשיך להיות מיוצר בפאב החדש ברלין בפלורנטין, כך שחובבי ההמבורגר ושאר המנות של הגרין שאק יכולים להגיע וליהנות מהן.

פרט לכך יש כמה בירות שלא תמצאו במקומות אחרים במחיר הזה. למשל בירת עלמה ישראלית ב-28 ש"ח. אחלה בירה. האווירה במקום צעירה במיוחד וזורקת אותי עשור אחורה. אבל זה בסדר, אני אוהב את בלינק 182.

בקטגוריה של "יותר מסעדה ופחות בר" אכלנו באוזריה בפלורנטין. במסעדה מציעים מספר מנות טבעוניות לא רעות בכלל, וגם כאן כדאי לקחת כמה ולהתחלק בהן.

נזכיר שוב את עכברוש העיר, כי אני פולש קצת לנישה המכובדת שלו. באימפריאל קוקטייל בר מציעים האפי האוור בימות השבוע בערב המוקדם. גם זה קרה לא מזמן. לא זוכר את שמות הקוקטיילים אבל הם היו טעימים, במיוחד כשמדובר בחצי מחיר. 

לצידם הלכנו על שתי מנות אסייתיות חריפות של ירקות מוקפצים בליווי אורז דביק.

בדרך להופעה בקיסריה, של מוריסי שליט"א, שוב בהמלצתו של אחי הגדול עצרנו ב-206. כן כן, מסעדה של מכביסטים, אבל כאלה שיודעים איך להרכיב פיתה סלטים. מחיר הגון ביותר של 19 ש"ח לפיתה עם כמות יפה של צ'יפס בצד.

אז בואו נצא מתל אביב ונצפין עד עכו, מקום שלפני כן ביקרתי רק באיצטדיון הכדורגל בו. לאחרונה אני עובד שם מדי פעם, ואמנם לסעיד בעיר העתיקה עדיין לא הספקתי להגיע בזמן, אבל אכלתי כמה חומוסים אחרים לא רעים בכלל. 

בעיר העתיקה עצמה נמצאת מסעדה אבו סוהיל בהנהלת סוהילה. חומוס טעים מאוד, שמגיע ביחד עם הפלטה המוכרת מהמרכז ביחד עם תוספות כמו עגבניה וחצילונים כבושים - הדרך העכואית/צפונית להגשת חומוס. 

עוד חומוס מצוין בעיר העתיקה הוא אבו אליאס הידוע בכינויו טוני. החומוס המצוין מזכיר את אבו אדהם, וכאן גם הציעו לי עוד תוספת חומוס. נאבקתי קשות כי הייתי מלא אבל הבעלים/מלצרים גברו עליי ונאלצתי לסיים גם את המנה השנייה. 

בעכו הלא עתיקה, יותר קרוב לרכבת נמצאת מסעדת חמודי. שוב בהמלצת אחי אכלתי את מנת החומוס במקום ולא הצטערתי. הפול פחות מעניין, וכדאי ללכת על מנת ה"אקסטרה" - חומוס עם טחינה וגרגירים גרוסים. דומה למסבחה או משוושה אבל אל תתפסו אותי במילה.

בדרך חזרה מעכו עוברים בפתח תקווה. סופסוף הזדמן לי להגיע למסעדה המדוברת איאנה. מרגיש קצת ג'אנק, אבל ממש טעים. כמובן שלא יכולנו שלא לנסות את ההמבורגר, אך ממש לא טמנו את ידינו בצלחת והזמנו גם סלט תפו"א, איקרה, כבד, פיצה וקובה סלק. כן, הכול טבעוני, וכן הכול טעים.

עוד מסעדה מוכרת שכבר יצא לי לאכול בה לפני כן היא משק ברזילי. בימי שני יש הנחה משמעותית על התפריט הטבעוני וניצלנו זאת לקפוץ לשם. היה מצוין - גם המנות וגם הקוקטיילים.

חזרה למרכז העיר תל אביב ולמסעדת הפופ אפ הטבעונית בשרונה - מיס קפלן. אחרי שהפכה מפופ אפ לעובדה בשטח, הספקתי לבקר בה יומיים לפני שנסגרה זמנית ואמורה להיפתח במועד לא ידוע במקום אחר.

 פלצני, יקר אבל טעים ומיוחד.

לצד נקניקיית הגזר המפורסמת ועוד כמה מנות שאני לא זוכר את שמן והיו מוצלחות, שתיתי בירה ג'מס IPA, והתמלאתי בגעגועים ללגוניטאס בקליפורניה.

נעבור למשהו קצת יותר עממי. בדיזינגוף סנטר בשוק האוכל בימים חמישי ושישי נמצא דוכן טבעוני קרוב להום סנטר אאל"ט. כדאי להגיע מוקדם לפני שנגמר החריימה טופו. פרט לכך ישנם גם כל מיני סלטים, קטניות וכיוצ"ב. 40 ש"ח התענוג עולה. לא זול, אבל לך תסיים את זה בארוחה אחת.

ואם נגמר החריימה אז אפשר גם לבקש מנה טבעונית בשחרנזאד ליד הסופר פארם, ככל הנראה המקום שעליו חשבו בארץ נהדרת כשיצרו את המערכון על הרוקחת הערביה בסופר פארם. המקום צמוד לשם, ומציע תבשילים שמנוניים ומנחמים. 

את מנת ההר המפורסמת המשתנה מדי יום שהייתה מוגשת בפסאז' לפני כשנה לא יצא לי לאכול, ושמחתי לשמוע שבאבן גבירול נפתחה הרצוג.

מנת ההר טעימה ומשביעה מאוד. לדעתי היה אפשר להקטין אותה קצת ולגבות קצת פחות כסף עליה, אבל לא התייעצו איתי.המנה מפוצצת ועושה רושם גם בריאה. לא תצטערו על זה. 

לסיום, למרות ששמתי לב שרבים חולקים עליי, הפיצה של דומינוס עם הגבינה הטבעונית ממשיכה להיות מצוינת לדעתי. אולי זה תלוי סניף כמו שהזכרתי בפוסט עליה, אבל מי שלא ניסה - חובה!

הגזמתי קצת? אין ספק. אבל גם התחלנו לרוץ השנה, אז שומרים על כושר.

לא בפעם הראשונה ומקווה שלא בפעם האחרונה, בלוג אורח של עכברוש העיר שהיה בתאילנד בקיץ האחרון.

קישור לבלוג הברים שלו מתפוז. 

רוב הישראלים שנוסעים לתאילנד רואים בבנגקוק תחנת מעבר בדרך אל או חזרה מהאיים או מהצפון ושוהים בה מקסימום יומיים שלושה, כשאותם הם מקדישים בעיקר לשופינג זול (MBK, קוואסאן וכדומה).

אך מי שמעוניין או כבר מכיר את העיר קצת יותר לעומק, יודע שיש בה הרבה יותר מזה בכל התחומים – שופינג לא יקר אך איכותי, אטרקציות מגניבות, ברים מיוחדים (רשומה נפרדת תתפרסם בנושא זה) וגם הרבה אופציות טבעוניות.

הגענו אל בנגקוק באמצע חודש אוגוסט, עוד לא הספקנו להתמקם אצל התעשיינים הצעירים, שהכינו לנו קבלת פנים, וכבר שמענו על פיגוע במרכז העיר – את זה כבר מהארץ אנחנו מכירים.

בכל זאת החלטנו לצאת כולנו לאכול בחוץ ונסענו אל מסעדה תאילנדית צמחונית באזור הקווסאן – May Daidee. הזמנו כל מיני מנות טיפוסיות, מבוססות בעיקר על אורז ואטריות עם כל מיני תוספות מוקפצות, וכמובן שייקים טריים (אננס!) לשתות. בסה"כ היה נחמד, אבל התעשיין הצעיר אומר שהיה לא מיוחד, ובאזור יש עוד מקומות דומים ואפילו יותר טובים. הסתובבנו קצת באזור הקוואסאן, שהיה הומה, כאילו לא היה דבר. שהתעשיין ואני עוד הספקנו לשתות אח"כ בירה טובה באיזה בר, לפני שחזרנו להשלים שעות שינה.

ביום השני אכלנו צהרים במתחם האוכל ב- Siam Paragon – מרכז קניות איכותי, במקום שנקרא Dressed, שם אפשר בין היתר להרכיב סלטים וראפים עם מגוון רב של אפשרויות שונות (כמובן גם טבעוניות).

בערב יצאנו העכברושית ואני לדייט רומנטי במסעדה תאילנדית יוקרתית אותה בחרו לנו התעשיינים הצעירים. המסעדה, ISSAYA, שנבחרה לאחת מ-50 המסעדות הטובות באסיה בשנת 2014, ממוקמת במבנה יפה באחת הסמטאות הקטנות (יש הרבה כאלו בבנגקוק). אמנם אין תפריט טבעוני, ולמלצרים היה קשה קצת להבין מה אני לא רוצה/יכול לאכול, אך האחראית, ששלטה קצת יותר בשפה האנגלית, התאמצה ועזרה לי למצוא מנות בתפריט. למנות ראשונות הזמנו שני סלטים (על בסיס ירקות אורגניים מהגינה) שהיו גם טבעוניים, אלה שילבו טעמים מעניינים (בננה שזיף בוטנים ועוד) והיו מאוד טעימים. למנה עיקרית הזמנתי תבשיל דגנים אסייתי עם פטריות שהיה ממלא וטעים, כשלא הצלחתי אפילו לסיים אותו, וחוץ מזה הזמנו גם סלט ברוקולי סיני שהיה טבעי טרי ומצוין. בגזרת הקינוחים לא היה להם משהו טבעוני. העכברושית נהנתה מעוגת מוס בצורת חיפושית, ובסוף הצליחו לארגן גם לי איזה גלידת סורבה פסיפלורה מיוחדת שלא נמצאת בתפריט. כולל תוספת אורז, מים, קוקטייל, מיץ אננס ושירות החשבון יצא כמעט 3000 באט, קצת יותר מ-300 ש"ח.

לא סיימנו את הערב עדיין כשמהמסעדה עשינו פעמינו אל ה Maggie Choo's – בר קוקטיילים משובח, בו כבר הייתי בפעם שעברה. המקום המעוצב היה מלא, היתה הופעת רגאיי מגניבה, ואנו נהננו מקוקטיילים משובחים לפני שחזרנו לדירה.

אחר כך טסנו גם אנחנו לאיים – לריזורט מפנק בקאו לאק, אזור פחות מתויר, במיוחד בחודש אוגוסט, כשעה נסיעה משדה התעופה של פוקט. במסעדה בריזורט, בה אכלנו לא מעט פעמים, היה תפריט טבעוני מיוחד, עם מנות של טופו, ירקות, נודלס ואורז מוקפצים. ואילו ב"עיר" שליד אכלנו במסעדת Smile, שמדורגת גבוה ב- Tripadvisor, שם גם ידעו להתאים את המנות התאילנדיות הטעימות שבתפריט לטבעוניים.

אחרי שבוע מהנה חזרנו שוב לבנגקוק לעוד כמה ימים. כשמיד שהגענו בחזרה לדירה יצאנו עם התעשיינים הצעירים למסעדת Mama Dolores או "דודי ודרור" כמו שקוראים לה הישראלים. המסעדה המצליחה של דודי ודרור היא עם אוכל שישראלים אוהבים (וכנראה גם לא מעט אחרים) – שיפודים, קבב, שניצלים, פסטות, פיצות, חומוס ועוד. אוכל טבעוני? יש, אבל לא הרבה. אז למה אני מזכיר אותה פה? כי לפני כמה חודשים הפכו הבעלים לטבעונים בעצמם, ובקרוב התפריט במסעדה אמור להשתנות ולהיות טבעוני גם כן, האם זה יחזיק מעמד בבנגקוק? בהחלט שווה בדיקה אם אתם שם.

ביום שלאחר מכן הסתובבנו במרכז העיר (ASOK), כמה כיף שיש רכבת עילית. לארוחת צהרים הפעם הלכנו למסעדה טבעונית חדשה שבדיוק נפתחה להרצה – Broccoli Revolution.

התפריט מכיל מגוון יפה של מנות טבעוניות – נשנושים, סלטים, מרקים, מנות עיקריות ושייקים ירוקים (וכמובן קינוחים), כשהמחירים סבירים, אם כי אולי טיפה יקרים יחסית לבנגקוק. התלבטנו בין האפשריות המעניינות, כשבחרנו לבסוף להזמין למנה ראשונה סלט טום יאם מותאם, מרק פו לעכברושית למנה עיקרית, ובורגר ברוקולי וקינואה בשבילי, ביחד עם שייק ירוק בריא וטרי. את המנות מזמינים מהדלפק כשהמלצרים מגישים אותן לשולחן לפי המספר.

הסלט היה טעים, העכברושית אהבה את מרק הפו היה נחמד אף הוא (אם כי זה שיש בהאנוי בלילנבלום יותר עשיר לדעתי), ואילו הבורגר שלי שהוגש עם צ'יפס מיוחד, כולל סוג של גווקאמולי ותירס מעל, היה פריך ומצוין, וגם העכברושית ממנו התלהבה.

היינו די מלאים אך החלטנו להזמין גם קינוח. בחרתי לנו את עוגת ה Red Velvet  הטבעונית, על בסיס קרם קשיו ושקדים עם אוכמניות. העכברושית, שלא היתה שותפה לבחירה, לא התלהבה מהמראה בהתחלה, כשחשבה שמדובר בסלק בגלל הצבע. אך לאחר טעימה, העוגה המצוינת חוסלה ע"י שנינו במהרה.

בערב יצאתי לסבב ברים עם התעשיין (חכו לפוסט נפרד), כשאותו התחלנו במזללה מקסיקנית טובה, La Monita, בה נהנתי מנאצ'וס איכותי עם מגוון מטבלי סלסה, ובוריטו טבעוני (ללא שמנת או גבינה) ממלא וטעים.

ביום לפני האחרון בבנגקוק, נפרדנו הבנים מהבנות. אני והתעשיין הלכנו ל Escape Hunt, גם שם זה טרנד חם. אחרי שסיימנו בהצלחה (עם קצת עזרה), הלכנו לארוחת בוקר במקום שאהוב עליו, אך לי לא ממש היה מה לאכול שם. הוא אכל פנקייק בהנאה ולאחר מכן קפצנו ל Veganerie. מאפייה/קונדיטוריה טבעונית שם יש וופלים, עוגיות, עוגות ועוד נהדרים (מסתבר שהם גם מכינים את הקינוחים ל Broccoli Revolution). הזמנתי את עוגת הפאדג' שוקולד ללא גלוטן (ע"ב קמח אורז), שהיתה מאוד עשירה, וכמו כן כמה עוגיות לדרך לאח"כ.

ביומנו האחרון בעיר, הלכנו כולנו יחדיו לארוחת בוקר ב- Dean & Deluca. מוסד ניו יורקי ידוע, לו סניפים בכל העולם וגם בבנגקוק, שם יש בין היתר מגוון ארוחות בוקר, עוגות, מאפים, כריכים ועוד ועוד (מזכיר קצת את הדליקאטסן ביהודה הלוי, רק הרבה יותר מרשים וגדול). החלטתי להפוך את ארוחת הבוקר לסוג של בראנץ', ונהנתי מאוד משייק פירות יער וסלט הקינואה שהזמנתי.

בשדה התעופה, הספקנו לקנות אננס טרי בפעם האחרונה, אותו חיסלנו בהנאה בטיסה חזרה.

מסתבר שגם בבנגקוק אפשר להיות טבעוני ולא רק מהשייקים והאננס ליהנות, כשגם כאן יש המון מקומות בהם אפשר לאכול ולבלות בלי דאגות, חבל שברבים מהם עדיין לא יצא לי להיות.

אז אחרי כמה חודשים שכתבתי בלוג אורח אצל עכברוש העיר בתפוז, הגיע הזמן לביקור הגומלין.

אני שמח לארח את עכברוש העיר שהיה בברצלונה ויש לו מה לספר. אמנם גם אני העליתי על הכתב את רשמיי מברצלונה לפני כשנתיים, אבל בואו נראה מה פספסתי או מה השתנה. בבקשה.

ברצלונה היא אחת הערים הגדולות שהכי כיף לבקר בהם, אם לא העיר המובילה. ב-3 השנים האחרונות יצא לי לבקר שם 3 פעמים, פעם אחת בתור חצי טבעוני ופעמיים כטבעוני לגמרי.

הביקור האחרון היה לפני כשבוע. אחרי תור ארוך ולא יעיל בנתב"ג (בשביל מה לעשות אקספרס צ'ק אין אם כולם עומדים באותו תור ארוך?) אכלתי בטרקלין דן לחמניה עם ממרח חצילים ועגבניות וקצת סלט, כשאת הדגנים לצערי לא היה לי עם מה לאכול מכיוון שלא היה חלב סויה בנמצא. לפני הטיסה הספקתי גם לקנות שוקולד מריר ללא חלב (ליידי גודייבה מריר 72% ואנטוני ברי 58%).

למרות ששכחתי להזמין ארוחה טבעונית מספיק זמן מראש, הדיילים דאגו להביא לי אחת. זו כללה סלט עם חסה, ירקות וגרעינים, מעדן ALPRO וניל עם גרנולה ללא רכיבים מהחי, ופלפלים קלויים, קליל וטעים.

הגעתי לברצלונה בצהרים, ואחרי שעשיתי צ'ק אין במלון, יצאתי להסתובב בעיר. עברו כמה שעות מאז ארוחת הבוקר, ולכן היעד הראשון שלי היה מסעדת Teresa Carles ליד כיכר קטלוניה, בה סעדתי גם בשני הביקורים הקודמים.

המסעדה הצמחונית טבעונית, בבעלות השפית טרזה קרלס בוראס, קיימת משנת 1979, והתפריט המגוון (והמסומן) שמתחלף פעמיים בשנה שם דגש על אוכל טרי, בריא וכמובן טעים.

התלבטתי לגבי המנות השונות והחלטתי להזמין מנה חדשה – "הסייטן שעבר לביג'יין" (12.5 יורו) – סייטן בסגנון בייג'ין עם מקלוני ירקות (מלפפון, בצל סיני, גזר), טורטיות קטנות ורוטב Hoisin.

המקום מתהדר גם ב Juicery שמייצר מבחר רחב מיצים ושייקים אורגניים. מתפריט המיצים בחרתי להזמין את הערפד הטבעוני – Vegan Vampire (4.95 יורו), בו יש סלק, אגס, אננס, גזר, תפוז, לימון וג'ינג'ר.

המיץ הגיע במהירות בבקבוק של המיציה. למרות שהיה טעים מאוד ומרענן, שתיתי אותו לאיטי, כדי שלא ייגמר לפני שיגיע האוכל גם כן. עברו עוד כמה וכמה דקות ולשולחן הוגשה גם מנת הסייטן שכללה כאמור חתיכות סייטן מיובשות אותן עטפתי בטורטיות עם הרוטב והירקות, מנה טעימה שהזכירה קצת מנת ברווז ממסעדה סינית בניו יורק מהעבר הרחוק.

לא ויתרתי על קינוח והזמנתי את :עוגת השוקולד שכולם אוהבים" (5.5 יורו). העוגה היא ללא גלוטן, עשויה מקמח אורז, שוקולד, אגוזי לוז עם ציפוי מוס שוקולד טופו – דחוס וטעים.

לסיכום – לא כדאי לפספס, אפילו שהמחיר לא זול יחסית.

שבע ומרוצה המשכתי להסתובב, מהראמבלס לרובע הגותי ל EL BORN, שם מצאתי את ה Cat Bar הטבעוני והמומלץ, שסגור בימי ראשון. בדרך אל פארק ה Ciutadella-, נתקלתי גם ב Blueproject Café, שגם בו יש אוכל טבעוני שאמור להיות טעים, אבל הייתי שבע אז לא נכנסתי.

יום לאחר מכן, לקחו אותנו מהעבודה לארוחה במסעדת Mirabe, בעלייה ל-Tibidabo, משם יש נוף פנורמי מרהיב של כל העיר. דאגו לי מראש לאוכל טבעוני – סלט עם עלים, אבוקדו ותותים למנה ראשונה, אורז עם ירקות למנה עיקרית ופירות טריים לקינוח.

בערב השלישי, כיוונתי אל ה- Cat Bar, שידעתי שהפעם יהיה פתוח, כשאליי הצטרף עוד חבר שזרם גם בקטע הטבעוני. אחרי שהסתובבנו קצת ברחובות והסמטאות החמים והמלאים באנשים, הגענו אל הבר שהיה אף הוא מלא וחם ומעוצב בצורה מעניינת.

בתפריט אפשר למצוא בעיקר בורגרים טבעוניים ובירות קראפט שונוות, עם לפחות כ-8 סוגים מהחבית (לאגר, פורטר, IPA, חיטה, פילזנר ועוד). ההזמנה מתבצעת בעמדת הבר, שם היה קצת חוסר סדר בעניין. לבסוף הזמנו שנינו בורגרים טבעוניים (בסביבות 8 יורו, תלוי בסוג), אני הזמנתי חצי IPA מהחבית (5 יורו) והוא חצי פינט (אמיתי) לאגר (4 יורו או אפילו פחות למיטב זכרוני).

התיישבנו בשולחן קטן ליד הכניסה וכעבור כמה דקות קיבלנו את ההזמנה. הבורגרים היו טובים מאוד, גם החבר הלא טבעוני נהנה משלו. תפוחי האדמה שהגיעו בצד היו מצוינים, רק זהירות – הם לוהטים! גם הבירת IPA היתה מצוינת עם טעמים חזקים.

מוזיקה לא ממש יש שם, וזה לא בדיוק בר קלאסי, אבל כן מקום ששווה ביקור, רק שימו לב שאין שם מיזוג, בקושי אוורור.

הזמן חלף לו מהר, והנה הגיע היום האחרון. הטיסה בצהרים וצריך להספיק גם לקנות כמה מתנות. השעה היתה קצת אחרי 11:00 בבוקר כשסיימתי את המטלות אז החלטתי שיש לי מספיק זמן לקפוץ גם ל Blueproject לידו עברתי בערב הראשון.

המקום הינו צמחוני טבעוני ומגדיר את עצמו כחלל גסטרונומי עם פילוסופיה אקולוגית חברתית, עם דגש גם על Raw Food, אבל לא רק.

החלטתי ללכת על הקונספט של ה Raw Food ובחרתי להזמין "סנדוויץ אהבה" (6 יורו) שעשוי מלחם מיובש (אפייה בחום של עד כ-40 מעלות במשך זמן ארוך יותר), קציצת פלאפל עם שקדים אף היא מיובשת, ירקות, עלים, אבוקדו וסלסה. את הסנדוויץ החלטתי ללוות במיץ ירוק שנסחט במקום – תפוח, מלפפון, נענע, סלרי, ג'ינג'ר ועוד (4.9 יורו). בנוסף הזמנתי כבר גם את הקינוח – "עוגת גזר שלא מהעולם הזה" (5 יורו) עם גזר, תמרים, אגבה, וקרם שעשוי מאגוזי קשיו, שמן קוקוס ולימון.

הסנדוויץ והמיץ היו קלילים, טעימים ומרעננים. כשבינתיים ראיתי את השף מכין גם את עוגת הגזר, שנראתה טוב והיתה ממש טעימה, כשכל הרכיבים הורגשו בה היטב. טוב שעצרתי לבקר.

שעה וחצי אחרי שיצאתי מהמקום כבר הספקתי להיות בשדה התעופה אחרי הכל, כשבדרך הספקתי גם לעשות צ'ק אאוט מהמלון.

הטיסה של אל על שוב המריאה באיחור כמובן (זה לא הפריע לה להגיע בזמן). הארוחה הטבעונית היתה לא רעה בכלל וכללה פסטה עם רוטב עגבניות וקטניות, ירקות ועוגיות תמרים ואגוזים לקינוח.

לסיכום – בברצלונה יש לא מעט מקומות טבעוניים שונים, טובים ומעניינים (בפעמים הקודמות ביליתי גם באחרים). גם שם שווה להיות טבעוני.