עברו עליי יומיים ממש טובים שהסתיימו בשני ספרי שירה חדשים ומיוחדים, חיבוק מאמא וכמה דמעות שמכילות בתוכן כל כך הרבה עוצמות וגוונים של מלא סוגים של רגשות - אהבה וכעס ושנאה ושמחה וצחוק והכלה וקבלה ודעות ובלבול ושיגועים. אני חושבת שמה שמוכיח שהימים האלו היו באמת טובים עד העומק של הלב היא העובדה שאין לי כוח לכתוב, אני עד כדי עייפה שאני פשוט רוצה לישון. ועייפות הנובעת מעשייה היא תחושה שלא חשתי הרבה זמן, וזו התחושה הכי מספקת וממלאה שמדוייקת לי כרגע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שפה יחפה