ביום שבת יעל דקלבאום עם תפילת האימהות והיה עוצר נשימה, מדהים, פשוט, מדוייק, פלאי

ביום שני האחיות ג'משיד והיה רך, מחבק, אינטימי, כיף, מצחיק, מרגש לבפנוכו של הבטן והחזה, עמוק, עוצמתי וחזק 

ביום חמישי גארדן סיטי מובמנט (שאירחו את פלד בקטע מוזר) שהיו מופלאים, קסומים, מיוחדים, קלילים, תנועתיים, מושכים, רגישים, מרגישים, מתוקים, אוהבים, ואחריהם - רבע לאפריקה שאירחו את קרולינה בשילוב מושלם והיה כל כך כל כך כיף, מקפיץ, מלהיב, מהפנט, משלהב, ממגנט, מרקיד, מפעים, מקסים, מתוק, ופקעו מתוכי כל כך הרבה רגשות, אנרגיות ועוצמות בתוך הריקוד המזיע והמשוגע שנכנס לתוכי. 

חוזרת לעצמי לאט לאט. החזרתי את הנזם, אוהבת את עצמי כל יום שעובר יותר ויותר, עובדת בצהרון ונהנית ולומדת ומתמודדת עם הקשיים כמו גדולה, נוהגת, מדברת על רגשות ולומדת, מנסה למצוא פנימייה חדשה לעשות בה שירות לאומי, קמה בבוקר עם חיוך ושותה קפה ואוכלת פירות ומרגישה בעשייה ובלמידה ובסיכום של תקופה מאוד ארוכה עם הרבה כאב שמשלימה איתו (לא כואב להסתכל על הצלקות החשופות, כבר כמה זמן בלי הצמידים) ומשאירה מאחור ונותנת מקום לכל מה שיבוא - לטוב ולקושי, לאהבה ולעצב, ללהרים את הראש כשנכון ולהוריד את הראש ולנוח כשצריך. 

מרגישה מה שנכון לי ועושה ויש סביבי כל כך הרבה טוב שעוזר לי להתמודד עם הקשיים וזה נפלא ואני שמחה, גם כשקשה אני מחייכת וממשיכה.