יושבת מכורבלת בשמיכה מול המסך וחושבת, איך כותבים בלוג בכלל?
על מה אני אכתוב?
טוב אני אתחיל מהחלק הפשוט
על עצמי :
איכשהו תמיד אני ראיתי את עצמי כאחת שלא דומה לאף אחת.
כמה שאני לא אנסה להדמות למשהו שאני לא , אני פשוט לא אצליח. והיו כבר נסיונות.
רדיפה אחרי המיינסטרים. הצינור המרכזי שהחברה שואבת אותנו אליו
מה לא הייתי?
הייתי פריקית, פרחה-ערסית, ליצן החצר. וכל זה ועוד בשביל ליצור איזה מעגל שייכות סביבי , רציתי להיות במרכז ולא להיות סתם עוד אחת, כן רציתי להתבלט
ולהיות יותר "מקובלת" במעגל מסויים ועשיתי דברים נוראיים בדרך, פגעתי באנשים בדרכים מגעילות , דברים שאני מתחרטת עליהם עד היום. גזענות ושנאת חינם חדרה לעורקיי - כי זה מה שמקובל... או ככה לפחות גרמו לי להאמין.
זה לאן המיינסטרים לקח אותי, אני קוראת לזה גיהנום.
בסוף גיל 13.. שאלתי את עצמי "מי אני?" בפעם הראשונה
הסתכלתי במראה והורדתי את המסכה, טוב נו.. כמעט את כולה
התחלתי לאט לאט לקלף את המסכה המזוייפת אל תוך עצמי האמיתית
התחלתי להתעניין באיפה לעזאזל אני חיה
לא לראות רק את עצמי
להסתכל על מה שקורה בעולם
אמא האדמה הזוקעת, הבוכייה על הנזק שנגרם לה . ועל ידי מי? על ידי.
איך יכולתי להיות כה אטומה , כה לא אנושית וגזענית כלפי בני אדם כמוני וכמוכם
מאותו רגע הבנתי שאני חייבת להשתנות ותוך כדי גיליתי כשרונות ודברים בכלל לא ידעתי שאני יכולה לעשות...
מאז אני מכירה את האני האמיתית ואני אוהבת את מי שאני, עכשיו בת 16, יודעת ומבינה יותר
אך עדיין עם עולם שלם ללמוד
והנה אני באה, עולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: