לאט לאט הכל מתחיל לחלחל.
אתמול לא הצלחתי להירדם בלילה וקראתי את כל השיחות שהיו לנו מאז שטסת. העלת לי חיוך כל כך הרבה. אחר כך, אחרי שקראתי הכל, עדיין לא הצלחתי להירדם, ואז התחלתי לחשוב. לא באמת הצלחתי להירדם בצורה עקבית כי התעוררתי כל פעם מחדש ובראש היה לי מן בלאגן והראש עבד שעות נוספות. כל פעם שפתחתי את העיניים הראש שלי היה עסוק בלפתור את כל הבלאגן ולמצוא פתרונות.
זה מדהים עד כמה שטעות אחת קטנה יכולה לשבש את הכל. אתמול הבנתי שעצם זה שלקחתי את כל החוויה שעברנו ביחד בתור משהו שיימשך לנצח, זה מה שהטעה אותי וגרם לי להגיע למצב שבו אני נמצאת עכשיו. אמרתי לעצמי אולי מיליון פעם לא לערב רגשות, כי כמו שאמרו לי, זו יכולה להיות חוויה נורא יפה וזיכרון נורא מתוק אם לא הייתי מערבת בזה רגשות, אבל עירבתי, או שהרגשות התערבבו לבד. לא עצרתי את עצמי בזמן, כמו כל פעם, נתתי ללב שלי להוביל, ולמוח נתתי לנוח. אז אחרי שהרגשות כבר היו, אחרי שעזבת כל מה שחשבתי עליו הוא מה שהיה בינינו. היה מושלם. מצד שני, אמרת שזה לא בדיוק היה ככה, ואולי יש בזה משהו וצדקת. אחרי הכל, הגעת לכאן כשכל הדאגות, הלחץ והמחשבות אינם, הגעת לראות את חברים שלך, את המשפחה שלך, לטייל בארץ ולהנות, לא באמת ראיתי אותך במצב הפחות טוב שלך. יצרתי ממך מישהו נורא מושלם, ומרוב אופוריה התחלתי לרצות מישהו שיהיה בדיוק כמוך, מושלם. רציתי שיגיע מישהו שיחבק וינשק כמוך, מישהו שיהיה לו אכפת כמו שאכפת לך, מישהו שיהיה אחראי, עצמאי, חכם, חתיך, עם עיניי דבש יפות כאלה, עם חיוך מושלם כמו שלך.... וככה, בלי לשים לב, הרף שלי לבנים התחיל לעלות, ואיתו גם הציפיות ממך להישאר אותה שלמות שראיתי בך, ואולי אפילו הקשתי עלייך ובלי לשים לב חייבתי אותך להיות מושלם כשאתה בעצם לא.
לא יכולתי לעצור מלחשוב מה אני עושה כל פעם מחדש. כל פעם מחדש אני מתעוורת ונופלת לבורות שנורא קשה לי לצאת מהם בסופו של דבר. איך אני חוזרת למציאות? ואיך אני בכלל מתחילה להתנצל על כל מה שעשיתי? אני מצליחה איכשהו, כל פעם מחדש, לעוות את המציאות וליצור לעצמי דמויות שבכלל לא קיימות. אני כבר לא מחפשת את הטוב, אני מחפשת את השלמות, ובחיים לא אמצא אחת כזו. בסופו של דבר, למרות שאני רוצה את אותו אחד שיעשה לי טוב ובאותו זמן אני גם אוהב את הפאקים שלו, אני מחפשת אחר משהו שאולי בכלל לא קיים.
אני כועסת על עצמי כי אני מצליחה לגרום לעצמי ליפול כל פעם מחדש, ואחרי זה מחפשת אחר אותו אחד שירים אותי, וכשהוא מגיע, אני לא מצליחה לקום כי אני כאילו לא רוצה להרים את עצמי ולהתמודד עם המצב שיצרתי. כנראה שאף אחד לא באמת כזה חזק כדי לגרום לי ליפול כל כך חזק, רק אני אחראית לאותן נפילות חזקות שזעזעו אותי.
distance, time and careers. the three things that crush relationships. everything is always bad timing. we make excuses, it's too hard, it's too much, it doesn't fit
we lived in the same place for a year and a half without knowing each other. you moved away
and i met you two weeks later. bad timing. you live in a city so far away. distance. we're both only beginning. you barely have time to eat, and i'm overwhelmed as well. careers
we're strangers
but boy, i shout my pride from the rooftops. you're making your dreams come true, and it is so much harder than you expected, but you're there. and you're incredible at it. i am proud that i can call you a friend, your loyalty shines through with every word you say. your understanding, your curiosity, your empathy. you touch every person that you meet, you're someone that can't be ignored. i am proud to say that we fell for each other. i fell for you. and that doesn't happen. i am proud to say i fell for someone like you
but it's too hard, it's too much, it doesn't fit
our lives don't fit. they cant, that's the simple truth. i wanted, so badly to fight for us, but i'm exhausted. you're moving away again, leaving the country. and so am i, a different country. i just wish we could have just admitted it; we would have fallen in love given half the chance
so, best wishes all around, of course. and we'll exchange pleasantries and move on. i'll carry on making stupid mistakes, refusing to be vulnerable, and you'll probably fall in love. she'll be wonderful. she'll be perfect. she'll fit. i'll look back and wonder if you remember me. in years to come i might think about what could have been, then put it to the back of my mind. hey, its the past. move on. so thank you, and goodbye. all the best
i wonder which memory of you will stay with me, there are so few
אני מתגעגעת בלי סוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
