מצד אחד, אני בחיים לא אתן לעצמי לחזור לאותו מקום

אבל מצד שני, לפעמים כשנופל לי הלב כשאני רואה איזו תמונה שקשורה אליו או שהמחשבות מצליחות להגיע עד אליו, אני מתחילה לפחד.

(לא תכננתי בכלל לשמוע שכשהיינו בערך 7 חודשים ביחד דיברת עם איזו קטינה יפה מהבית ספר ליד, וכשהתכתבת איתה באייסיקיו ופלירטטת איתה היא "הזכירה" לך שיש לך חברה ואמרת לה שבשבילה גם תעזוב אותי והבטחת נורא הרבה דברים, וכשהיא לא רצתה זה פשוט סוג של נסגר וטיטאת את זה מתחת לשטיח והמשכת כאילו כלום. לא תכננתי והאמת שגם לא רציתי לשמוע, אבל כשסיפרו לי את זה ממש במקרה הייתי ממש פוקר פייס וחייכתי נורא הרבה כי זה פשוט הצחיק אותי שבכל פעם שאני חושבת שאין שום דבר שתעשה שיפתיע אותי, אתה בא משום מקום ואיכשהו, אפילו בדרכים עקיפות, מצליח להפתיע אותי. אז כל הכבוד, 1-0 לך, הצלחת לגרום לי לשנוא אותך יותר מפעם והצלחת להכאיב לי עוד פעם)

http://www.youtube.com/watch?v=eurZUm5otVs

ולחשוב שהשיר הזה היה רק אתה