זה מרגיש כאילו כשאתה צריך מישהו, אף אחד לא בסביבה, וכשאתה מרגיש מלא, כולם חוזרים.
"היה לי ריב עם חבר ממש קרוב ועכשיו אחרי לא מעט זמן שאנחנו לא מדברים, ואם כן אז זה שלום שלום, אני מבין מה את הרגשת או מרגישה, אני רוצה להגיד לך שאני מצטער על הכל. שאם הייתי יכול לחזור ולהיות חבר טוב שלך הייתי עושה את זה אבל אני יודע שזה לא יגמר טוב... הייתי עיוור לכל המלחמות שניהלת כדי להשאיר אותי קרוב אלייך באמת שלא הערכתי את זה ואותך, והדמעות שיורדות לי עכשיו זה מרחמים שמגיעים לך ואף פעם לא הגיעו... סבלת ממני המון ואני מצטער והפעם מכל הלב!"
(18.5.12)
וזה הרגיש כאילו הלב שלי עצר לאיזו שנייה כשראיתי את השם שלך מופיע על המסך. למה אתה תמיד חוזר כשאני כבר לא מרגישה צורך בך? ולמה זה תמיד מאוחר מדי? אפילו מאוחר יותר מדי....
ואיתו כיף לי, ואני מרגישה שכל מה שניסיתי למצוא נמצא לי מול העיניים כשהוא כל כולו שלי.
http://www.youtube.com/watch?v=cXQ6uVJtH_Q
כשתלך לשמש אצא, בשדה המוזהב, בוקר וערב,
ירח יאיר את פני שחולמות כל היום רק עליך
וכשתבוא תישא אותי בשתי ידיך, משדה לנהר,
תרחוץ את פני ותגיד לי מילים כמו שרק אתה יודע