אני פשוט זקוקה לך, לחום שלך ולאהבה שלך. בימים האחרונים קצת התרחקנו כי עבדת וכי אני שקעתי במחשבות המטופשות האלה, אני פשוט צריכה את הזמן שלי איתך. תודה על זה שאתה מתגעגע ותודה על זה שאתה אוהב אותי. כל מה שקורה בראש שלי בזמן האחרון אפילו לא מובן בשבילי, והייתי רוצה לספר לך מה עובר עליי, אבל אני מפחדת שלא תבין. אני מפחדת לאבד אותך, מפחדת לוותר עלייך כי אני יודעת שבלעדייך אני אעשה טעויות. טוב לי שאתה כאן איתי, כי אני יודעת למתן את עצמי בזכותך. אם לא היית כאן, הרי ממזמן הייתי שולחת לו שאני מתגעגעת ושהלוואי שהיינו יכולים להיות חברים טובים למרות הכל. אני מצטערת שאני בכלל אומרת את זה. אני מצטערת שאני הולכת לישון וחושבת עליו, מנתחת כל אות שהוא כותב. אני מצטערת ששוב חזרתי להקליד את השם שלו בחיפוש בפייסבוק, מצטערת שאתמול לא התפנתי אפילו לטלפן אלייך כי הייתי שקועה בתמונות שלו. אני מצטערת שהפגישה איתו גרמה לי להרגיש את כל הדברים שאני מרגישה עכשיו, את כל הכבדות הזו ואת כל החנק הזה. בעצם, שום דבר לא קרה, אבל אני ממשיכה לנתח הכל ולהעצים את מה שקרה. אני מצטערת שאני מרגישה כל כך רע לגביי הכל. 

אני באמת אוהבת אותך, רק אל תחשוב שלא.

משהו ממני ישכיח בך 
את כל הרע שמאחור,
ובחושך מר הוא ישאל אותך 
אולי הגיע הזמן לחזור?