כשאני נכנסת אלייך לפרופיל ורואה את התמונה הזאת שאתה מחייך עם עיניים סגורות וסווצ'ר עלייך, זה ממיס אותי. בזמן האחרון כל מה שאני רוצה זה להיות לידך ולהרגיש שאתה אמיתי. כששואלים אותי שאלות עלייך, לפעמים אני לא יודעת לענות. כבר שכחתי איך אתה מרגיש ומה הריח שלך. חוץ מאקס שוקולד וone million שום דבר כבר לא מוכר לי. אני לא יודעת אם ניפגש מתישהו, אבל אתה הבטחת שהרגע שלנו יגיע, אז אני מחכה. לפעמים אני אפילו תוהה איך הכל ייראה. אתה שוב תרד מהאוטובוס, תחייך אליי, תלך לעברי בזמן שהלב שלי ידפוק כל כך חזק שכל העולם יישמע את הדפיקות שלו, ואז תתן לי חיבוק חזק חזק ואני אסניף את הריח שלך ולא אאמין שאני שוב בזרועותייך? אני חושבת שאני לא אפסיק להסתכל עלייך ולנסות לעכל אותך מחדש. אני כבר לא זוכרת שום דבר, וזה כל כך מוזר. 3 שנים שהכרתי רק אותך וכל דבר קטן בך, 3 שנים שלא יכולתי לשכוח איך אתה מרגיש כי תמיד חזרנו ואף פעם לא באמת נפרדנו. ועכשיו, עכשיו נפרדנו לחלוטין? לפניי כמה ימים פתאם נפל לי האסימון שבחודש הבא היינו אמורים להיות 4 שנים ביחד. 4 שנים. אנחנו כבר לא מכירים 3 שנים, אלא 4. פתאם קלטתי כמה שזה הרבה, כמה זמן עבר. 4 שנים של תהפוכות בינינו, פעם אנחנו ביחד ופעם אנחנו לחוד, אבל בסופו של דבר אנחנו חוזרים אחד לשני. אפילו ניסינו להיות ידידים וזה אף פעם לא עבד, כי אחריי כמה שעות בלי אנשים מסביב, הפסקנו להתאפק. ואני רק חושבת על זה, ורוצה את זה. אתה קולט, אני כבר 5 חודשים תפוסה, ואני חושבת עלייך מאז אותו אינבוקס ששלחת לי ואמרת שאתה מצטער על הכל, מאז הכל כאילו רק הסתבך. ככל שהזמן עובר אני מרגישה שהרצון שלי להיות איתך ליום אחד גדל יותר ויותר. אתה משהו אסור, מבחינתי ומבחינת כולם. כשאמרתי לך שאתה היית חלק מהפרידה ממנו, התכוונתי לזה, למרות שחשבת שחירטטתי. לפעמים יש לי תחושה חזקה כזו שאני מוכנה לוותר על הכל בשבילך, רק כדי שנחזור להיות בקשר. היה לי כיף לשמוע את הקול שלך יותר מכל דבר בעולם. שמעתי איך התבגרת אבל גם שמעתי את הבחור הזה שהתאהבתי בו. יכולתי להקשיב לך ולדבר איתך שעות, למרות שלראשונה היו לנו כל כך הרבה שתיקות במשך השיחה, כאילו שנינו רוצים להגיד משהו אבל לא יכולים. גרמת לי להרגיש על איזה ענן, לראות את השם שלך על הצג בפלאפון עושה לי עד היום פרפרים בבטן. עבר כל כך הרבה זמן, ולמרות הכל יש דברים שלא משתנים. עכשיו אני פשוט רוצה להיות זו שתתקשר אליה כשתצטרך ייעוץ, זו שתצא איתך לפאבים ותהיה קצת מסטולה, זו שתצחק מהבדיחות שלך ומהקטעים המשותפים שלנו, זו שתגיד לה שיש לך מישהי ושאתה מאוהב ואני אשמח בשבילך עד השמיים כי אני אדע שאני מספר אחד בשבילך. אני רוצה להיות זו שתמיד תהיה לצידך, וכל הבנות ידעו שאנחנו החברים הכי טובים למרות כל ההסטוריה שלנו. כי אנחנו החברים הכי טובים, פשוט ככה. אני לא רוצה לאבד אותך בגלל שיש לי חבר, אני לא רוצה שמישהו יהיה מאויים ממך, לא רוצה להתנתק בכל פעם שיש מישהו באזור. אני מפחדת לוותר על הרבה דברים בשבילך כי אני לא יודעת מה יהיה אחר כך. אתה כאן ואתה משמח אותי, אבל כשאני צריכה אותך אתה לפעמים קצת רחוק. ואני מפחדת שאני אצטרך לחזור לשקר לכולם כדי שהכל ייראה בסדר, אני מפחדת שכל כך אתעייף מהמאבקים האלה שמשהו יתפוצץ ואני אשאר בלי כלום. אבל אני גם מפחדת להתעורר יום אחד ולגלות שהכל כבר לא אפשרי. איכשהו אחריי כל הזמן הזה שעבר, אני מרגישה שאין לי שום חרטות ואין לי שום כעסים כלפייך. כמו שאמרת, "נכון כשאנחנו מתגעגעים עכשיו זה רק געגועים טובים? כאילו כל הדברים הרעים נשכחו?", אז כן, הכל כאילו נשכח. אני מתגעגעת לכל הרגשות שהרגשתי כשהייתי איתך, כשבילינו ביחד. אני לא זוכרת כבר את כל הדברים הרעים כי כנראה שהזמן עשה את שלו והכל נשאר מאחור. ואולי אפילו סלחתי על חלק מהדברים, אני אמנם עדיין זוכרת, אבל סלחתי כי הם כבר לא רלוונטים אלינו. אני בסך הכל רוצה שתהיה כאן ושאני לא אפחד להגיד את זה בקול. אני בסך הכל רוצה שתכתוב לי שוב "כבר הלכת לישון, חנון?" ואני אחייך כי אני אדע שהכל כל כך פשוט וכייפי בינינו, אני בסך הכל לא רוצה להתגעגע.