הייתי רוצה להתסכל במראה ולהרגיש שלמה. תמיד, גם כשלא הכל הכי מושלם. והייתי רוצה להיות מסופקת מחיי ולא רק ברגעים שטוב לי בהם. אני מרוצה מחיי אבל לא באופן מלא ובטח שזה לא מרגיש ככה כל הזמן. הרגעים האלו שגורמים לי קצת לנבול הם בעיקר בעלי ההשפעה. אני קמה כמעט כל יום חסרת כוחות, אני לא מצליחה להרים את עצמי בהרבה מאוד רגעים שבהם אני דווקא חייבת את זה לעצמי. אני מרגישה נבולה רוב הזמן, כנועה למשהו. הייתי רוצה לחיות את חיי בסיפוק ובשלווה ושזה מה שילווה אותי כל הזמן, לא השליליות והחוסר סיפוק. הייתי רוצה את זה בעיקר בשביל עצמי, אבל גם הרבה בשבילך, כי אתה הופך עולמות עבורי ואני עדיין לא מסופקת מכך, אני עדיין לא מצליחה לתת לדברים האלו את המקום והכבוד הראוי להם, אני לא נותנת להם להאיר אותי, הדברים השליליים והלא שלווים מצליחים להרעיד לי את כל העולם ואני פשוט נובלת. אני מרגישה שאני פשוט נובלת ורק לפעמים האור שלך מצליח לגרום לי להזדקף ולהינות.