החלטתי להתחיל בדברים הקטנים. סימנתי באפליקציית מאקו שיש לי בטלפון שישלח עדכונים במדור של "חדשות טובות", שיקפוץ משהו נחמד מדי פעם מול העיניים. והגעתי למסקנה שאני חייבת את השינוי הזה לעצמי, ואולי אפילו יותר (אני יודעת שלא כך זה אמור להיות), למערכת יחסים שלי. אנחנו מתחתנים בעוד חודש ואני מרגישה שלא כך הייתי רוצה להיות ולהרגיש. אני לא יודעת למה אבל הרבה ממה שקורה לאחרונה מאוד מקשר אותי לסטטוס הזה של להיות נשואה ולאחריות גדולה יותר ורצינית יותר. אני חייבת את התיקון הזה לעצמי כדי להיות בנאדם טוב יותר בעתיד.

יש דברים שאני לא אוכל לתקן כי אני אפילו לא יודעת את התחלת השורש שלהם, אבל אני מנסה להגיע לשם. אני צריכה לשנות כל כך הרבה ולהתמודד עם כל כך הרבה, באיזשהו יום, שלפעמים זה מקשה עליי לנשום. אני חושבת שזה חלק מהעניין שאני לא מצליחה להיות שלווה. אבל למרות הכל אני יודעת בתוך תוכי שאני אצטרך לקחת על עצמי יותר ממה שכבר יש עליי, כי אין ברירה, אני יודעת שאני חייבת להתחיל איפשהו. אני חייבת למצוא את האנרגיה לצעוד את הצעד הראשון, עם כל המודעות שיש לי כלפי הכל, לפעמים זה לא מספיק רק לדעת – נכון?

ואם אני, איך שאני, אפילו עכשיו, עדיין מספיקה לך,

אז למה

שלא אספיק

לעצמי

?