יש הרבה רגעים בתקופה האחרונה שגורמים לי להתכנס בעצמי ולהתעצב טיפה, ויש את הרגעים האלה שאני מרגישה בהם כל כך פורחת ומאושרת, שאני אפילו לא מבינה למה אני כל כך עצובה לפעמים. עמוק בפנים אני עדיין לא מעכלת, או שלא רוצה לעכל. קשה לי עם העובדה שאתה כל כך רחוק, לפעמים הייתי רוצה שתהיה כאן כשהשמש מאירה ויוצרת יום חמים-קריר יפה כזה, שנותן הרגשה של אביב ופריחה ולבלוב, ורק אתה חסר בכל היופי הזה.
יש לי אלפי סיבות לשמוח, אבל יש לי גם את הסיבה שאתה לא כאן, והיא הורסת בערך כל רגע של שמחה. אני לא יודעת למה, אבל בכל פעם שאני מרגישה שטוב לי ואני מחייכת, הריח שלך מגיע ומזכיר לי שאתה לא כאן איתי, ואם היית, כמה מושלם היה יכול להיות. היציאות הן לא אותן יציאות בלעדייך, אתה כל הזמן חסר לי, בכל מקום. אני מוצאת את עצמי נוסעת באוטובוס בבוקר, שומעת את אותם שירים שמזכירים לי רק אותך, וחושבת איזה סטטוסים, פוסטים ומשפטים הייתי כותבת, שכולם היו מוקדשים לך. לפעמים אני גם כועסת על עצמי קצת כשאני שומעת שיר שמזכיר לי אותך, כמה טיפשי זה. וכמה טיפשי הכל בתקופה האחרונה.
http://www.youtube.com/watch?v=cE6wxDqdOV0
(this song makes me feel so alone)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
