יש לי הרבה מה לומר, אבל אני לא יודעת איך להתחיל ואיזה מילים לבחור.

אתמול עשיתי רשימה נגד ובעד הקשר שלי איתו. מצאתי את עצמי כותבת בנמרצות כל כוכבית נגד, ומתקשה קצת למצוא את הכוכביות בעד. אני תוהה למה אני ממשיכה לחשוב עליו כל יום אם יש לי הוכחה בידיים שאני בעצמי נגד כל הקשר הזה.

בזמן האחרון שום דבר לא משתנה חוץ מהתאריך, זו מן שיגרה כזו שאין לי לאן לברוח ממנה. כל שיר בערך שאני שומעת איכשהו מתקשר לי אליו, ולפעמים אפילו מרגיש לי שיש לי כל כך הרבה מה לומר לו, אבל מצד שני, אני לא חושבת על אפשרות כלשהי לתקשר איתו, כי אין לי מה לומר. קצת קשה לי עם זה שהכל רודף אותי כל כך הרבה זמן. לא רע לי ולא טוב לי, אני איפשהו באמצע מנסה למצוא את עצמי.

אני מנסה להעסיק את עצמי הרבה בתקופה האחרונה, כל דבר טוב יותר מלשבת בבית ולבהות בקיר, וכמובן לחשוב עליו תוך כדי. אבל לפעמים הייתי רוצה גם לא לעשות כלום, וגם לא לחשוב עליו.

לפעמים אני מנסה לנחש באיזה מצב הוא נמצא, כדי להתאים את ההתנהגות שלי לשלו. יש משהו שמאוד מפריע לי בזה שאני שונה ממנו ומתמודדת עם דברים אחרת ממנו.

כשאני מדפדפת בארכיון הבלוג, שאוטוטו בן שנה, אני דיי מופתעת לגלות שבמשך כל השנה הזו רוב הפוסטים עדיין עליו. זה כאילו איזשהו מעגל שאני לא בדיוק יודעת איך לסגור אותו. לפעמים נראה לי שאולי פשוט לא מתחשק לי לסגור אותו, כי אם הייתי רוצה, אני הרי יודעת שהייתי מצליחה בזה, אבל זה לא קורה כבר כל כך הרבה זמן.

אני תוהה למה רשמתי ברשימה שלי נגד ובעד הקשר שאני עדיין אוהבת אותו. לפעמים אני תוהה גם מתי אפסיק.

http://www.youtube.com/watch?v=qfNmyxV2Ncw&ob=av3e

now i'm tryin to forget you

אני יודעת לכל דבר יש סיבה, אבל אני עדיין מתקשה להבין למה דברים קרו בצורה שהם קרו.

יותר מדי מחשבות, יותר מדי פחדים, יותר מדי געגועים, ואני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל.

אני חושבת שנהייתי כל כך אדישה לכל מה שקורה סביבי מאז אותה פרידה.

אני מתגעגעת לתקופה שבה אמרו לי שאני קורנת מאושר גם כשהייתי בלעדיו, מתגעגעת לתקופה שבכלל היה לי טוב, מתגעגעת לסיפוק שלי מכל דבר, מתגעגעת ללא לחפש פאקים בעצמי, מתגעגעת ללאהוב את מה שאני רואה במראה, מתגעגעת לאהוב ולהיות נאהבת, מתגעגעת לעצמי, מתגעגעת אליו.

http://www.youtube.com/watch?v=u1J6PMK0qYA

את לא תתני לי שקט וכלום לא יעזור, ונחכה לטוב שלא יחזור

אני לא יודעת איפה להתחיל כי אני לא יודעת איפה אני נמצאת. אני לא יודעת אם כל מה שאני עושה זה מדחיקה ומכחישה, או שזה פשוט חלק מההשלמה שלי עם המצב.

לפעמים מתחשק לי לשכוח מהעובדה שזה נגמר, ולפעמים בכלל מתחשק לי לשכוח שזה התחיל

מתחשק לי שישאלו אותי "מי מחכה לך בבית?" בדיוק כמו ששאלו אותי לפני חודש וחצי, אבל לפעמים לא מתחשק לי כי כרגע אין אחד כזה

אני רוצה חיבוק מאדם שיאהב אותי יותר משיאהב את עצמו

אני רוצה אהבה אמיתית, לא כזו שהבסיס שלה עקום מההתחלה

אני רוצה שהחלומות האלה ייפסקו, כי כבר נמאס לי לקום כל בוקר בהרגשה רעה

רוצה שהכל יסתדר

רוצה להיות אופטימית

רוצה שיתקשרו אליי ויגידו לי שאני חסרה, ושהגעגועים מציפים

רוצה להרגיש נאהבת, ורוצה להיות מאוהבת בבנאדם הנכון

רוצה להפסיק לשמוע את השירים האהובים עליי ולקשר כל מילה אליו

רוצה להפסיק להתחרט על התקופה איתו ועל זה שהכרתי אותו

רוצה להמשיך הלאה באמת

רוצה רישיון וקעקוע

רוצה לצבוע את החדר ולקנות רהיטים חדשים

רוצה בגדים חדשים ות"א עם אמא

רוצה שהתת מודע שלי יפסיק להתעסק כל כך באהבה הזאת שאין לי

רוצה שגבר עם ריח מטריף חושים וקול גברי יסתכל עליי ויראה בי את מי שאני באמת

רוצה להמשיך להנות בשירות הצבאי שלי

רוצה ללכת להופעה של עידן רייכל

רוצה את צבע השיער הטבעי שלי ורוצה שהשיער יהיה ארוך ונפוח

רוצה להיות מאושרת.

http://www.youtube.com/watch?v=xYYYctLmnt4

ולחיות את הרגע,

להתחיל לאסוף את השברים