השנה הזאת התחילה בצורה הטובה ביותר. התחדשתי בעגיל בטבור, מה שלא היה לי אומץ לעשות מעולם. עברתי דברים שלא עברתי עד היום, והם איכשהו חיזקו אותי ולימדו אותי כל כך הרבה. אני חושבת שהשנה השתנתי בעקבות הרבה דברים שקרו ב2011. דברים חלחלו לתוכי, הצלחתי ליישם דברים שמעולם לא חשבתי שאקבל בכלל. התאכזבתי, מאוד ומהרבה אנשים, אבל בסופו של דבר למדתי. כל הזמן למדתי ואני עדיין לומדת. לאט לאט הכל נבנה ובסופו של דבר אני אגיע לתוצאה שבה אני אהיה מרוצה מהכל.

כל כך רוצה לראות אותך, אפילו לשתי שניות בדיוק.

מחר אתה מגיע ופתאם מתחילה להתהפך לי הבטן מהמחשבה. אני זוכרת איך לפניי שנה בדיוק נפגשנו לראשונה, איך שהיינו נפגשים כמעט כל יום ועושים משהו ביחד, איך היה את היום ההוא שישנתי 4 שעות אבל מילאת אותי באנרגיות כאלה שלא הרגשתי עייפה כל כך, איך תמיד נתת לי להרגיש טוב ובזכותך הרגשתי רגשות שלא יצא לי להרגיש עם אף אחד אחר. לפעמים יוצא לי לקרוא את הפוסטים שכתבתי עלייך וזה קצת צובט אותי מבפנים. אחריי הכל, לא נשארת כאן איתי כי אם היית סביר להניח שהיינו ביחד עד יום. ואני רק מחכה לסמס או לטלפון הזה שיסמן לי שאתה כאן ושאתה רוצה להיפגש. ורק המחשבה על הפגישה בינינו מצמררת לי את כל הגוף. חשבתי לא פעם על הרגע הזה שניפגש, מה יהיה ומה נעשה ואיך אני אסתכל לך לתוך העיניים ואריח את הריח שלך ובטח לא אאמין שאתה שוב כאן. (אם לומר את האמת, אני מפחדת שתבלע אותי לתוכך בשנייה שאראה אותך)

http://www.youtube.com/watch?v=hGiNUsSHkr0

לפעמים אני חושבת על זה שאולי אני קצת מפחדת להודות שאני אוהבת אותך נורא.