כינוי:
B u t t e r fly מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2013
 nothing
אני אוהבת אותך אבל זה כאילו שעם הזמן, אני סובלת. ולפעמים זה נראה ומרגיש כאילו אתה לא רואה אותי בכל הסיפור, אלא רק את עצמך. אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר ואתה, כנראה, אפילו לא יכול להבין עד כמה אתה יכול להקשות עליי לפעמים. ואני מרגישה שכל פיפס קטן הופך את הקשר הזה למלחמה אחת גדולה, ולא נראה שזה יסתיים בסוף. מה שכן, זה פשוט נראה כאילו הפתיל של שנינו מתקצר לאט לאט, כי הכל דועך למרות שאנחנו מנסים להסדיר את הכל. אנחנו לא באמת מסדירים את הכל, זאת רק אשליה. אשליה של שנינו. כי אתה אומר אחריי שעה שאתה אוהב ואני מתרככת ומעבירה את הכל הלאה, אבל כמה אפשר? אתה נותן לי את הכל אבל לפעמים זה מרגיש כאילו הדברים הקטנים, הם שעוצמתיים יותר, חסרים. כאילו כל מה שאתה נותן מתגמד ברגע הזה ששכחת פתאם מה עשיתי ומה אני עושה כל הזמן. ואתמול, כשצעקת בטלפון, המחשבה של מה אבא היה אומר עברה לי בראש, וכבר דימיינתי אותו אומר בקול חד וברור שאני לא סמרטוט ומי אתה בכלל. ואני לא סמרטוט, אבל דווקא אתמול לא הצלחתי לנתק את הטלפון. חשבתי על כמה שכל הצרחות האלה והמילים הדוקרות בכלל לא מגיעות לי, אבל המשכתי לשתוק ולספוג הכל, כהרגלי. ועצוב לי שאתה עושה את זה. אתה יודע הכל, ואתה כאילו מתעלם. אז מה כל המילים שלי שוות אם בסופו של דבר כל זה קורה? אני רק צריכה ממך שקט כי לפעמים זה יותר מדי, ואתה אפילו לא שם לב. לא אליי, לא למילים שלך ולא למעשים שלך. ואני לא רוצה שהכל יהיה ככה, אני לא רוצה שהכל יכאב מחדש. באיזשהו מקום, מתחשק לי לברוח, אבל מצד שני, אני לא יודעת.
| |
אני יודעת שיש פעמים שאני חושבת על מה שלא צריך לחשוב, אבל האמת היא שזה לא משנה כלום. לפעמים אני חושבת על זה שעברנו כמעט הכל ביחד, מהדברים הטובים ביותר לדברים הגרועים ביותר. ולפעמים, אני לא צריכה שום דבר חוץ ממך. ואיכשהו עם הזמן כל אותן השוואות שהייתי עושה נעלמו, ופתאם זה רק אתה. לפעמים אני לא הבחורה המושלמת הזאת שאתה מחשיב, לפעמים הייתי חושבת על דברים שהייתי רוצה למחוק מהזכרון. לפעמים אני עדיין מתגעגעת לאותן תקופות שלא היית נוכח בהן, אבל מצד שני, מה הכל שווה בלעדייך? אין טוב מלקום ולקרוא את כל מה שאתה כותב לי בלילה, אין טוב מלשמוע את כל המילים החמות, לטייל איתך בקיסריה ולהביט על הים החשוך. לפעמים זה כל מה שאני רוצה, את הפשטות הזאת איתך. ויש לי את החששות שלי, את המלחמות שלי עם עצמי לגביי מאה אלף דברים, אבל כנראה שאני מגזימה. אני משתדלת להיות כמה שפחות קשה, מנסה לחבוש כמה שפחות בעבר הזה שלך, שאני לא סובלת. לפעמים זה מצליח ולרוב זה לא. וזה לא כי אני לא מנסה, אלא כי הרבה דברים שקרו שם קשים לי רק בגלל שזה אתה. זה לא סוד שבהתחלה בכלל לא ידעתי אם אני רוצה את כל זה, והיו רגעים בשנה האחרונה שבהם הרגשתי שאולי כל זה לשווא, אבל זה לא היה וזה לא עכשיו, אחרת כל הדברים שאני עושה בשבילך בטבעיות מוחלטת כזאת לא היו נעשים בחיים. אני גאה כשאתה מחזיק לי את היד, למרות שהרבה פעמים חשבתי שאולי אני קצת מתביישת. אני אוהבת אותך נורא והלוואי שהיית יודע כמה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
