מתוך הסדרה טקסטים מכוננים במחשבה האנושית, מובאים כאן שני קטעים קצרים מהספר גברת עם כלכלב של אנטון צ'כוב, המבטאים את מחשבותי.
"...איזה ערבים חסרי טעם, איזה ימים חסרי ענין! משחקי קלפים, זוללות, התהוללות, שכרות, דיבורי סרק על אותם הדברים.
עניינים מיותרים ושיחות מיותרות כובשים מידינו את החלק הטוב ביותר של חיינו, את מיטב כוחותינו, ומה שנשאר בסופו של דבר
זה חיים מקוצצים, נטולי מעוף, איזשהו הבל, ולהסתלק אי אפשר, ולברוח אין לאן, משל נמצא אתה בבית משוגעים או במושבת עונשין!
"...הוא חי חיים כפולים: חיים גלויים, עליהם כולם ידעו ואותם כולם ראו, חיים מלאים במוסכמות שקריות, הדומים לחלוטין לחיי כל מכריו וידידיו, וחיים נסתרים.
ועל פי צרוף נסיבות מוזר, מקרי אולי, כל מה שהיה חשוב בעיניו, מענין, הכרחי, כל הפעמים בהן נהג בכנות ולא רימה את עצמו, כל מה שהיווה את ליבת חייו,
התרחש בסתר. ואילו כל מה שהיה שקרי בחייו...כל זה היה גלוי. ולפי חייו הוא שפט אחרים, לא האמין למה שראה, ותמיד הניח שאצל כל אדם רב הנסתר
על הגלוי, ושמעטה הסוד, כמו מעטה הלילה, מסתיר את החיים האמיתיים, המעניינים הרבה יותר."