שישי, אחת עשרה וחצי, הלכתי לישון בשתיים בלילה וקמתי בשמונה. כדאי שאלך לסדר את החדר כי ג'וש מגיע. אני חושבת שהגיע הזמן שנשכב, אחרי כמעט חודשיים. סופ"ש אחרון בגרעין, ביום שלישי זה היום האחרון, ואז חודש וחצי די חופשי עד הגיוס ב24 לדצמבר. קשרי חוץ!! פגשתי עוד כמה אנשים מגרעינים אחרים שמתגייסים לזה והם נראים ממש נחמדים. אני חושבת שיהיה לי טוב.
האמת שהכל מצויין. הגעתי למסקנה שלשתות זה באמת לא בשבילי, כולם מנסים לדחוף אותי כי רוצים שאני אהנה אבל זה סתם מאמלל אותי. אני יותר בן אדם של שיחה אחד על אחד ממסיבה במועדון. קניתי שתי חזיות מדהימות למרות שאני באמת ענייה ואין לי כסף לזה, אבל רציתי ונמאס לי, אז מדי פעם שאני מעמידה פנים שאני יכולה להרשות את זה לעצמי. יש כל מיני סידורים לעשות אבל גם אליהם אגיע.
לא יודעת ישרא, הכל נפלא. אני אוהבת את המקום שבו אני עכשיו. מדי פעם יש ימים רעים אבל הם לא קשים מדי, וחוץ מזה אני מרגישה שאני במקום שאני צריכה להיות בו. המשפחה תבוא לבקר בארץ בחודש הבא ואני יוצאת איתם לסופ"ש בחיפה. מצחיק איך לפעמים אני מרגישה כמו תיירת כאן.
זהו, אלה החיים. חשבתי שכשאגיע לכאן אכתוב יותר, בגלל כל הדברים שהשתנו, אבל אין לי את הצורך.
הכל מתנהל בנחת.