מחשבות אסורות

בסוף יצאתי לטיול יםLים!!! היה קשה, וקר, ומתיש, אבל כיף כל כך שזה היה שווה את זה

הפסיכיאטר הסכים רק בתנאי שאמא תצא איתי ליומיים לפחות. ביומיים האחרים, הוא אמר, אפשר לתת לי להיות קצת לבד. אמא אכן יצאה איתי ליומיים הראשונים ודאגה שאוכל. מהרגע שהיא עזבה התחלתי לדלג על ארוחות, חברים שמו לב לזה ו- א' אפילו הכריח אותי לאכול באיום שהוא יתקשר אליה.

היא בעצמה התקשרה לשאול מה שלומי ומה קורה, אמרתי לה שדילגתי על סנדוויץ' בצהריים, זה היה משבר מבחינתה, היא שקלה לבוא לקחת אותי משם. בסוף היא רק סיפרה לראשג"דית שלי על הפרעות האכילה, והראשג"דית נתנה לי סנדוויץ' עם שוקולד וצפתה בי אוכלת אותו, ומאז עקבה אחרי בארוחות.

קצת עצוב לי שסיכום הטיול שלי כולל רק דיווח על האוכל.. אבל כשמסתכלים על זה, כל החיים שלי הפכו לדיווח על אוכל כך שאצטרך להתרגל 

***

וסתם, עדכונים כלליים, כי לא כתבתי פה לאחרונה:

- הפסקתי לתעד ביומן האכילה, מה שאומר שלא אפרסם אותו פה (כן חח, כאילו זה הזיז למישהו)

- קיבלתי מחזור (?!) שנמשך יומיים בקושי

- חזרתי מהטיול על משקל 43.9, וזה אומר שירדתי די הרבה כי גם הייתי במחזור כשנשקלתי

- אני ממש על גבול התת משקל

- הדיאטנית החליטה שאני צריכה דיאטת השמנה. אני?! השמנה?? WTF? אני צריכה להרזות!!