מוזר לי ש2018 וישרא עדיין באוויר-משמח מצד אחד, מצד שני כבר התכוננתי נפשית להודעת "פייג' נוט פאונד" ופתאום הכל חזר להיות רגיל.
בסוף הגעתי למפגש פרידה-ביחד עם פפילון, פלינט, קורדיליה ואפמינונדס (משום מה כולם בחרו שמות ארוכים ומסובכים, מה קורה אמיגוס). זה נעשה בכזאת ספונטניות בסוף שבקושי הספקתי להתארגן ופשוט קפצתי מהמיטה שמתי ג'ינס ואייליינר ועפתי לאוטובוס. הייתי אמורה לישון בתל אביב כי יום אחרי זה היו לי מילואים-אבל באוטובוס קלטתי ששכחתי את החוגר מילואים שלי בבית (כל הכבוד לי, מלאת אחריות).
זה עוד מילא-אבל ברגע שבאתי לצאת מהאוטו לכיוון הבר קלטתי שבנוסף לחוגר מילואים שכחתי גם את האשראי שלי, אז פפי הפכה לשוגר מאמא שלי ואחר כך גם נתנה לי דמי כיס למונית למקרה שלא יהיו לי קווי לילה הביתה.
זה היה המפגש הכי מוזר שהייתי בו בחיים שלי. הרגשתי צורך עז באלכוהול שהתגבר אפילו יותר כשהולי סניה ישב לידי ובדיוק באותו רגע מישהו הקריא פוסט דוחה, אבל פגשתי אנשים חמודים לאללה ואני שמחה שהלכתי בסוף :)
יום אחרי זה עשיתי מילואים, דאגתי ובדקתי אלף פעם שכל הכרטיסים והדברים החשובים נמצאים אצלי, ואז הלכתי לקנות לי ארוחת צהריים ובדרך חזרה לבניין שלי איבדתי את האשראי שוב. מי אמר כישרון ולא קיבל???
בכל מקרה החלטתי להיות אמיצה ולהתקשר לאחד המלונות שמתחרים בזה שאני עובדת בו (מלונות יוקרה משלמים הכי טוב, מה אני אעשה), קבעתי ראיון ליום שני ועוד משמרת התלמדות בבר אחר שאני יושבת בו לא מעט והמנהל שלו פנה אלי ואמר שהוא רוצה שאני אעבוד אצלו.
היום התקשרו אלי מהמלון ואמרו שהתקבלתי, החברה שבאה איתי גם מחכה לטלפון מהם ואם גם היא תתקבל יהיה לי כיף כי ככה אני לא אתחיל לעבוד לבד. אמנם זאת עבודה עם נשק, אבל משכורת סבבה. על הבר ויתרתי אחרי ההתלמדות כשהבנתי שהם עובדים על טיפים ולא משלמים נסיעות, עם כמה שהם מקסימים והאווירה מהממת אני מחפשת משהו רציני יותר.
וזהו, 2018 שלי התחילה בכמה צ'ייסרים, הרגשה שעשיתי טוב לחברה, התעוררות קטנה של להקיא את נשמתי באמצע הלילה ולא מעט פרודוקטיביות. הולכות להיות לא מעט התחלות חדשות וזה קצת מלחיץ וקצת מרגש אותי, אבל הכל יהיה בסדר.
הנה תמונה שלי מארוחת בוקר בופה מהממת ונהדרת במקום ששכחתי את שמו, היה כה טעים והעיניים שלי היו כה נפוחות
וזהו, שתהיה שנה אזרחית מוצלחת 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
.May.
