העברתי היום את כל התמונות שלנו מהטלפון שלי למחשב, ואז מחקתי אותן בטלפון..
זה כאב לי, זה העציב אותי קצת, זה גרם לי לבכות, אבל הרגשתי שזה צריך לקרות, אז פשוט עשיתי את זה.
כל התמונות תמיד ישארו לי ממך, והבושם שלך תמיד יהיה הבושם שלך, אבל את כבר לא תיהי שלי, וככה עדיף.
אני באיזו דילמה בכמה ימים האחרונים, יודעת שיש מקום מסויים ששתינו אמורות להיות בו (לא חייבות אבל שתינו רוצות), וזה העיף לי את המוח המחשבה על להיות איתך באותו מקום, אני לא צריכה לוותר על עצמי בגללך, גם את לא עצמך בגללי, אבל זה פשוט קשה המחשבה שאחרי הפרידה אני אצטרך לראות אותך, מקווה שזה לא יגרור כל כך הרבה דרמה.
אני מתגעגעת אלייך, אבל פחות נכנסת לפרופיל שלך באינסטגרם, אני מתגעגעת ופחות בודקת מה קורה איתך בפייסבוק, והעובדה שמחקתי היום את התמונות מהטלפון הביאה אותי להבנה שאני צריכה להניח לזה, לתת לך לחיות את החיים שלך, ולהתחיל לחיות באמת את החיים שלי.
אני לא זוכרת איך פרידה אחרי תקופה ארוכה של זוגיות מרגישה, ואני חווה אותה כאילו זו הפעם הראשונה, זה כואב לי בבטן, אבל אני חייבת להגיד שלמרות שאני בוכה תוך כדי הכתיבה של הדברים, אני מרגישה הקלה שזה קרה, כי זה היה צריך לקרות באמת.. לקראת הסוף לא היה לנו טוב.
אני כועסת עלייך שלא היית כאן בשבילי כשהייתי צריכה אותך הכי בעולם, ואם עוד היינו ביחד והייתי אומרת לך את זה פנים מול פנים היית אומרת לי את הנאום הרגיל שלך, שאני לא רואה אותך, שאני לא רוצה לקרב אותך אליי ושכשאת היית במצב רפואי כזה או אחר אני הייתי הכי בשבילך אבל את רצית שאני אהיה לצידך וזה ההבדל בינך לביני, ז"א שאני לא רוצה אותך במשבר שלי, שאני מרחיקה אותך, וזה הכי לא נכון, אבל זה לא רלוונטי.
רק צריכה חיבוק עוטף בסוף היום..
כבר לא ממך.
https://www.youtube.com/watch?v=04Xu9eiqeGU
כינוי:
Mrs. Loveable
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
