Born To Die

לא נגמרות לי הדמעות עלייך וזה כל כך קשה לי. 

אני נחנקת מעצמי.. ולא מצליחה להתרכז בשום דבר. 

אני כל כך מתגעגעת ועצובה. 

לא מצליחה למצוא שום הגיון כרגע בכלום.

כולם יכולים להגיד הכל, שאת ככה ואני ככה, שאני כזו ואת כזו.. הכל. 

אבל רק לי יש את התשובות. 

והכל כואב כל כך.. האמת הזו כואבת והכאב הזה כואב. 

ונמאס לי לבכות כל כך הרבה. 

אבל אני באמת לא מצליחה לחשוב מה יעשה לי טוב יותר

להרחיק אותך לגמרי, להוציא אותך מהחיים, או להיפגש איתך ולדבר.. ולראות מה קורה.

אני מתגעגעת אלינו, אלוהים אין לי מילים להסביר כמה אני צריכה אותך איתי עכשיו, ובכללי כמה הייתי רוצה לשנות. 

מפחיד אותי שמאוחר מידי. 

נראה לי שמאוחר מידי. 

ומי אמר שבכלל צריך לשנות..? אולי עוד יומיים יעבור לי הכאב?