אני שונאת לצפות למשהו ולהתאכזב..
אני מניחה שיש הרבה דברים שאני לוקחת ללב מידי, אבל כל אדם רוצה להרגיש שייך וגם אני.
ולדעת שכבר היית בדרך אליי ואז נזכרת שיש לך פגישה שאת חייבת להגיע אליה, דיי ביאס אותי חייבת להגיד, לא רוצה להישאר בתחושת מועקה.. אבל ככה זה מרגיש לי, פשוט כבד.
כאילו כל האחריות בבת אחת נופלת עליי, וזה אומנם נורא חדש והכל בגדר בדיקה כזו, כי נפגשנו רק פעמיים ולא הכרנו לעומק ממש אבל מרגישה שכאילו כל סיטואציה כזו סוגרת אותי קצת יותר בפני האדם שאני נמצאת מולו במיוחד אם זה בסיטואציה של היכרות, אולי אם היא הייתה זוכרת ומתכננת את זה מראש אז הייתי פחות מתאכזבת או לפחות לא מצפה.. אבל מרגיש לי קצת מעצבן לעשות נו נו נו למישהי שהדברים בנינו רק התחילו ושאני רואה פוטנציאל איתה.
לשנייה הייתה בי תחושה שהיא אולי עובדת עליי אני לא יודעת, אבל אני לא חושבת כי ניסינו למצוא מלא פתרונות ודיי התבאסתי ונראה לי שהיא הבינה שהתבאסתי.
מנסה להעלות קונספירציות לא ברורות על מי ומה ואיך.. לא יודעת. אני תמיד מרגישה שאני צוללת ישר בלי להסתכל וזה קצת חבל לי, כי זה גורם לי להתאכזב דיי הרבה לצערי.
אני מקווה שלא אנחל יותר מידי אכזבות בתקופה הקרובה כי לא בא לי, וגם מקווה שהיא כזה תתאפס ותבין מה קורה..
כינוי:
Mrs. Loveable
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
