כמובן שהייתי קצת יותר מידי דרמטית אתמול, כתבתי את הפוסט תוך כדי ההבנה שאחרי שלא ראיתי אותה שבוע וחיכיתי ממש שניפגש, פתאום גיליתי שזה לא יקרה וזה ממש ביאס אותי, אבל זה מרגיש יותר בסדר עכשיו והצלחתי להבין את זה ולא להאשים אותה ולא ליפול לזה מידי, זה ביאס אותי אבל לא בקטע קיצוני, לקח לי קצת זמן והמשכתי הלאה..
כל הבאסה נובעת מהעובדה שהיא בצבא, ונכון כבר הייתי שם ולא צריכה את כל החרא הזה על הראש שלי בלצאת עם מישהי שהיא חיילת והכל, אבל כנראה שיש דברים מתחת לפני השטח שאי אפשר לשלוט בהם.. ויש איתה וייב ממש טוב והיא מצחיקה אותי וזה ממש נחמד לי ונעים לי, מוציא ממני דברים אחרים שאני לא כל כך מכירה בעצמי.
אז התבאסתי בעיקר כי חשבתי שאין סיכוי בכלל שעד סוף החודש ניפגש אבל כנראה שניפגש בחמישי ;)
מקווה באמת שזה יצא לפועל ושלא אגלה פתאום הפתעות.. מכינה את עצמי לזה קצת, אבל רוצה לקוות שהפגישה הזו תקרה.
הייתה לנו שיחה ממש נחמדה אתמול בלילה בטלפון שעשתה לי טוב, אני מעריכה את המאמץ של עצמי לדבר ומעריכה את המאמצים שהיא עושה כדי למצוא את הזמן..
מקווה שעוד דברים טובים יגיעו ביחד עם כל זה !