בא לי קצת לבכות, לא בקטע הבכייני, אני פשוט רוצה להרגיש קצת יותר נקייה.
אני לא בטוחה מה בשגרת היום יום דוחק אותי קצת לפינה, מניחה שזו פשוט אינטנסיביות שאני לא רגילה אליה, כי בכל זאת תקופה מאוד ארוכה שהייתי בבית, חסרת מעש.
אני נהנת מהעייפות האמיתית הזו, עד עכשיו יכולתי להגיד שאני עייפה על סתם לקום מוקדם ולעשות אולי משהו אחד קטן או לא לעשות כלום, ועכשיו יש לי את כל הזכויות המלאות להגיד שאני עייפה ובאמת להתכוון לא רק כי קמתי מוקדם כי אני אשכרה עושה עם עצמי דברים.
אין לי ספק שלכל דבר יש זמן בחיים, הכל פשוט תהליך אחד ארוך שאתה עובר עם עצמך.. ההתבגרות ההתפכחות וההבנה, זה מדהים בעיני שאני שמה לב לדברים האלו, כי אני יודעת שזה חשוב לי להתייחס לזה.
אני לא יודעת אם עוד קיים בי הכעס, אבל לפעמים אני מרגישה שאני לא מסוגלת לפרגן, זה לא משנה שאת חיה את החיים שלך ואני את שלי, וגם אם אני אמשיך הלאה ואראה תמונה שלך כנראה עם מישהי זה עדיין יציק לי וזה הדבר שהכי קשה לי איתו בעצמי, החלטתי לסיים את הקשר כי היינו כבר בסיטואציה לא טובה בכלל, אז באיזו זכות אני מרגישה שזה לא נוח לי לראות תמונה שלך? או למה אני מפחדת להתקל בך ברחוב פתאום, כמעט חצי שנה לא ראיתי אותך וזה כל כך מוזר לחשוב על הסיכוי הזה שבטח ניפגש במצעד כי את לא מוותרת על אף מסיבה.. חחח ;)
סתם, את פשוט חובבת את המצעד.. אז אני מאמינה שבטח אזהה אותך.. לא יודעת כמה אני ארצה לדבר או להיות מנומסת.. אבל כשאגיע לגשר אחצה אותו.
אני מאמינה שהחששות האלו טבעיים, שאין לי ברירה, אני לא יכולה לברוח מהם, אני באמת לא רוצה להיתקל בך ולא מתוך התחמקות פשוט נראה לי שאני לא מרגישה מספיק בנוח, ויכול להיות אפילו שאני עוד קצת טעונה על כל המילים החמות והיפות שאמרת לי, למרות ששלחת הודעת התנצלות אבל אותי זה לא מעניין, יש דברים שאחרי שנה וחצי עם בן אדם לא אומרים, בטח לא ככה, וחבל שהיית כל כך אטומה כדי להבין.
אני בתקופה טובה עכשיו, ממש כיף לי ואני מרגישה אחרת, אני מרגישה כאילו קלילה יותר וזה פשוט ממש חוויה מהנה.
מקווה שבקרוב יהיה לי טסט, ואז באמת ארגיש כאילו כל העולם שייך לי.. חחח ;)
לילה טוב ♥
כינוי:
Mrs. Loveable
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
