לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Born To Die

הקושי האמיתי בחיים הוא לגלות כמה קל לחיות אותם...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    




הוסף מסר

2/2017

מטומטמת


לא נגמרות לי הדמעות עלייך וזה כל כך קשה לי. 

אני נחנקת מעצמי.. ולא מצליחה להתרכז בשום דבר. 

אני כל כך מתגעגעת ועצובה. 

לא מצליחה למצוא שום הגיון כרגע בכלום.

 

כולם יכולים להגיד הכל, שאת ככה ואני ככה, שאני כזו ואת כזו.. הכל. 

אבל רק לי יש את התשובות. 

והכל כואב כל כך.. האמת הזו כואבת והכאב הזה כואב. 

ונמאס לי לבכות כל כך הרבה. 

אבל אני באמת לא מצליחה לחשוב מה יעשה לי טוב יותר

להרחיק אותך לגמרי, להוציא אותך מהחיים, או להיפגש איתך ולדבר.. ולראות מה קורה.

 

אני מתגעגעת אלינו, אלוהים אין לי מילים להסביר כמה אני צריכה אותך איתי עכשיו, ובכללי כמה הייתי רוצה לשנות. 

מפחיד אותי שמאוחר מידי. 

נראה לי שמאוחר מידי. 

ומי אמר שבכלל צריך לשנות..? אולי עוד יומיים יעבור לי הכאב? 

נכתב על ידי Mrs. Loveable , 26/2/2017 19:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכוכבים אמרו שאיתך זה יסתדר רק בסיפור אחר


נניח שבעולם אחר זו הייתה יכולה להיות המציאות שלנו, שלך ושלי. 

 

אני שונאת את עצמי שעכשיו כואב לי, שעכשיו זה מציק לי.

בשעות הראשונות לפרידה הייתי גיבורה, הכל היה בסדר.. 

יום למחרת התפוררתי ואז התחזקתי, ואני עדיין ככה בוכה עד כאב ואז צוחקת.. מרגישה שאני מתגעגעת וצריכה אותך וכועסת. 

קשה לי להודות במה שאני מרגישה, קשה לי לקום ולהגיד שאני מתגעגעת, אני גם מרגישה שאת בכלל לא בעניין של לדבר, או סתם "לא להיות אויבת שלי" 

מעצבן אותי לכתוב עלייך פוסטים ותוך כדי לרצות למחוק.. כי אני כבר לא שם, את לא שם.. 

זה לא משנה.

זה היה ולא יחזור. 

 

אני מקווה שבקרוב אפסיק להיות תקועה עם עצמי מלאת מחשבות, 

ודברים יתחילו לקרות.
שבוע טוב 

 

https://www.youtube.com/watch?v=NYXxJZtN_B0

נכתב על ידי Mrs. Loveable , 25/2/2017 18:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רשימת מטלות מיותרות


וי אחד לא סימנו ברשימה המזורגגת הזו שכל כך התעקשת שאני אכין. 

רצית שנעשה רשימה כל אחת תכתוב את כל הדברים שלא עשינו או שגם אם עשינו אולי נעשה שוב וזה יהיה חלק מהחוויות שהיינו צריכות לייצר לקשר המתפורר שלנו. 

כלום לא קרה. 

היה סביב זה כל כך הרבה כעס, רציתי לעשות איתך המון דברים ואני בטוחה שגם את, אבל כשהגענו להחלטה לרשום את זה, כבר החזקנו את הקשר בשיניים.

נמאס לי להרגיש כל כך הרבה תחושות בנוגע אלייך, אם זה כעס או אכזבה או כאב, אפשר לומר גם געגוע.

זה בסדר להגיד את זה בקול, תגידי שאת מתגעגעת, תגידי. 

אני לא יודעת למה אני מתגעגעת אם כל מה שיש לי להגיד על התקופה האחרונה הוא דיי רע, אבל אני יודעת שקיים געגוע וזה מתסכל.

כי זה לא עובר בשנייה, וזה לא עובר ברגע..

ואני כל כך כועסת עלייך ועל עצמי, ואין לי כוחות להיפגש איתך כמו שחשבנו שנעשה.. אני לא רוצה את זה, אני לא חושבת שאנחנו מסוגלות לזה. 
 

אני זוכרת שאמרת לי לפני חודש אני חושבת, שאת לא רוצה להיות אויבת שלי.. ושאלתי אותך אם את מרגישה שאני אויבת שלך? ואמרת שאת מרגישה שאני שונאת אותך, ואמרתי לך שלשנוא זו מילה כל כך מכוערת וגדולה, ואני ממש לא שונאת אותך.

אני לא יודעת מה אני מרגישה כלפי זה עכשיו, אני לא יודעת אם כתבתי בפוסטים הקודמים שאני שונאת אותך, זה בטח היה גם מלהט הרגע, מתוך כעס.

אני לא שונאת אותך, אני פשוט קשה וקרה ובעיקר כואבת.

אני מרגישה שאני לבד בלדאוג לעצמי וזה קשה לי כי אני צריכה את החיזוק הזה, וצריכה לדבר, ומרגישה כל כך לבד בתוך כל החרא הרפואי הזה, וזה מעצבן אותי שהייתי הכל בשבילך כשהיית במצב רפואי מסריח, הייתי שם להכל, לא עזבתי אותך לרגע, רק כשהייתי חייבת.. וגם כשהיה עדיף שלא ניפגש הגעתי אלייך והיינו באותו החדר וישבתי מולך בכיסא ואת ישבת על המיטה.. וזה שבר אותי, זה הרג אותי. 
אני מרגישה כל כך חלשה עכשיו, כשאמרתי לך שאני משחררת אותך, שאני רוצה שניפרד, ואת לא הבנת מאיפה זה מגיע.. ואמרת שאת דואגת לי מהבחינה הרפואית והרגשתי שזה לא אמיתי, הרגשתי שאת המשכת בחיים שלך ואיזה יופי, תראו כולם כמה אני מאושרת בזמן שה"אקסית" שלי נמצאת בבית חולה ושמתי עליה זין למרות שהיא זו שנפרדה ממני. 
יש בי כל כך הרבה כעס כלפי כל הסיטואציה הזו, כלפי כל המצב המחריד הזה.. 
אני ממש מאוכזבת ממך, באמת.

 

הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפני שבוע, לא החלפנו מילה מאז, יכול להיות שתשלחי שוב הודעה כי יום שישי היום ואת אוהבת להזכיר לי כמה אני בודדה בשישי..

נכתב על ידי Mrs. Loveable , 24/2/2017 14:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Mrs. Loveable

בת: 28




18,881
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs. Loveable אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs. Loveable ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)