דברים טובים באים באריזות קטנות
כשהשמיים ייפלו עליי כמו גשם של צרות אתה תחייך אליי,תגיד שזה הזמן לחיות. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 10/2013
פעם אמרתי , הכל יפול עליי בסופו של דבר . זה נפל עליו. מסכן
אני יודעת שיום אחד הוא יפסיק לאהוב..
אני אהיה זו שתרדוף אחריו אחרת פשוט יגמר.
ולא, אני לא אומרת שבנתיים הוא לא אוהב ולא מחבק ותומך. אני פשוט אומרת שיבוא יום וכל זה יעלם בשנייה.
אני מפחדת מהיום הזה יותר מכל דבר אחר.
והכל עליי.. לא, זה לא נכון. הכל עליו.
אני כמו ילדה קטנה ! כל הזמן בוכה לו כמה שרע לי בפנימיה וכמה שקשה לי אבא בבית , וכמה שקשה לי למשוך אהבה וצומת לב מאמא . וכל היום רק לוקחת לו את הכוחות היחדיים שנותרו לו אחרי השירות הלאומי שהוא עובד שם כמו חמור , והריבים שלו בבית שלו .
הכל נופל עליו , אני בעיקר.
כל סופש שאני יוצאת הבייתה הוא אצלי. הוא מוכן לספוג את השיגעונות שלי ושל המשפחה שלי. הוא דואג ! את הגרושים הבודדים שלו הוא מבזבז עליי.
ואני מה עושה ? ממשיכה לבכות לו וממשיכה רק להעיק עליו.
וזה לא שאני לא רוצה להכיל גם את הצרות והבעיות שלו , הוא לא משתף אותי בהם. הוא אומר שהכל בסדר , והחיים יפים וטובים. אבל אני יודעת שלא . קשה לו , אני רואה עליו!
הוא כל כך עצוב מבפנים שלפעמים אני פשוט בוכה רק מלראות אותו מנסה להישאר חסין לכל דבר שבאמת יכול למוטט אותו בסופו של דבר.
ואז אני חושבת לעצמי , מה ?! מה קורה לי?! למה אני לא יכולה גם לתמוך בו ולהיות שם תמיד כמו שהוא בשבילי !? למה אני ככ אגואיסטית!? ולמה כשאני הכי מנסה להיות ולתמוך זה לא הולך לי !!!?
היום אנחנו חמישה חודשים יחד. מרגיש פי 100 יותר :/
ולא הייתי מוותרת על אף רגע שהייה לי איתו בחצי שנה האחרונה 3>
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
laika