על החיים ועל מה שלידם

ושרשמתי באיזה מקום את הסיסמא .... 

כל כך הרבה זמן חלף מאז שרשמתי פה משהו, וגם הפעם האחרונה היתה ממש בקטנה. 

מאז ה-9/2013 או 10/2014  קרו כל כך הרבה דברים .... 

נולדה לי נכדה חדשה ........ אחות ל-ל. שעליה סיפרתי לכם כבר,   והצלחתי לזכור איך מצרפים תמונה

הצעיר השתחרר, ונרשם לטכניון, ואוטוטו מסיים תואר ראשון וכבר נרשם לתואר שני, והספיק לנסוע פעמיים לייצג 

את הטכניון באיזה פרוייקט בחו"ל, ועשה זאת בכבוד, יש לומר, 

הנכד הבכור שעשה אותי סבתא כבר חגג בר מצווה, 

הבת הגשימה חלומות, ועוד מעט תרחיק מפה למקום אחר, כי היא חושבת שעכשיו תורו של האיש שאיתה

להגשים חלומות, והיא הסכימה ללכת אחריו ואחרי חלומותיו,  והיא תחסר לי כל כך הרבה,

ואני כבר מתגעגעת, ולנכדים גם , אבל אולי זה גם אומר שאוכל לבקר אצלה ככה, מפעם לפעם, בלי 

להכביד מידיי,  ואיזה מזל שיש ווטסאפ, וסקייפ, ואומרים שזה מקרב קצת כשרחוקים, אבל זה לא באמת הדבר האמיתי, 

אני עדיין עובדת, אבל כבר מתחילים לחשוב על היציאה לגמלאות, ויש המון תוכניות, וכבר יש חפיפה עם מי

שאמורה להחליף אותי, וגם בעניין הזה יהיו כל מיני שינויים לא צפויים - וכבר שאלו אותי אם ארצה להמשיך לעבוד 

ב-30% משרה אחרי שאצא לגמלאות , כי ............ והסכמתי , 

אני ממשיכה גם עם הלימודים בוינגייט - אני בכלל לא בטוחה שכתבתי על זה, ואני כל הזמן "נשארת כיתה" 

כי לא מאפשרים לי לצאת מהעבודה ליותר מיום אחד בשבוע, וכך יוצא שהסטודנטים שהתחלתי ללמוד איתם כבר סיימו, 

ואני ממשיכה בעצלתיים, וחוברת לסטודנטים חדשים, ומרגיעה אותם שבטח גם הם יעקפו אותי....... 

אני מסוג האנשים האלו שאוהבים ללמוד, לא כי אולי "יצא לי מזה משהו....." לא, פשוט אוהבת ללמוד כדי ללמוד. 

לא בטוחה שהצלחתי בכלל להסביר את עצמי. 

והייתי במספר טיולים, בחלקם עם האיש שאיתי, ובחלקם עם חברה... וחוויתי כל מיני דברים קצת של יום יום, וקצת

חד פעמיים שלא היו בכלל ברשימת הדברים שצריך לעשות לפני שמחזירים ציוד, לדוגמא - ערב קריוקי שבכלל לא העליתי

על דעתי שאצליח להנות ממנו, וזהו, עבר מלא זמן, ופתאום התחשק לי 

לראות מה קורה פה בישרא, ולראות אם בכלל אני מצליחה להכנס. 

אז באתי, אולי לקצת ואולי ליותר מזה.