תקופה שהכל מתחרבש
הכל אבל :S
מדהים אותי שדווקא כשאני צריכה להשקיע
אני מפשלת
אבל לא סתם מפשלת. בגדול.
נמאס לי כבר להיות ילדת צומי
להיות תמיד המקור לבעיה,
להיות שנואה על מורות,
נמאס לי לבכות כל לילה על איזה אחד,
נמאס לי שאומרים לי שהוא לא בשבילי
נמאס לי לפשל ברגעי אמת .
והכי נמאס לי?
שכמה שאומרים לי שאני פופולארית וחברותית
דווקא מי שאני באמת אוהבת
לא מחזיר לי את אהבה
"הוא לא שווה את זה"
"את תשכחי ממנו"
ומה אם...
ומה אם אני לא אשכח אותו ?