אסור להתאהב בזרים מוחלטים
מותר להתנסות ברעיון של המשכיות
שמעתי אותך מדבר על חודש בפריז, ואני בדמיוני הסכמתי ללכת מאחורייך בסמטאות. בראשי אתה עדיין רק צל של עצמך, הדרך בה כוח הכבידה משפיע עלייך עדיין לא מפוענח לי לגמרי. אצלי בראש אתה בובה על חוט שאני מרשה לעצמי לנהל רק בתחום הדברים שאני יודעת. אני כן יודעת איך השיער שלך נראה אחרי שלוש שעות שינה, אני כן זוכרת את המגע של הגוף שלך, כשהוא נצמד אל שלי. אני זוכרת את הנשימות השקטות שלך, כמה הן חיוורות לעומת נהמות הקיום שלי. השאיפות והנשיפות הרושפות שלי שמזכירות שאני עוד קיימת. ואתה בראשי הולך ומתמוגג. וצריך לתפוס אותך. אני רואה את החיוך הכנה הנבוך היהיר הפראי שלך ואני רוצה להיות שם בשביל לקיים אותו שוב ושוב. אני רוצה להתאהב במידתיות. רק בגבולות המציאות, פרופורציות נהדרות. אני רוצה להעריך את עצמי מספיק בשביל להתנסות במחשבה שתוכל לאהוב אותי חזרה. אני רוצה להגיד לך מילים יפות שתרצה לשמור בצד, שתפחד לשכוח את המילים שלי, שתפחד גם אתה מעמעום הזכרון, שנצטרך להחיות אותו כל יום מחדש.