כלום לא קרה בחדר עם רצפת העץ ותקרת העץ והנשימות העמוקות
ובכל זאת
כל ניסיון להתקרב לעצמי הוא קיר טיפוס מסלול מכשולים בין צמיגי המחשבות חבלים של חרדות ומגלשות לתהומות והפספוס של הדלת הקטנה הפשוטה הפתוחה לרווחה בתחתיתה של החומה
מתחיל בהכרה שקיימת הדלת
ואולי המסע מתחיל כשאני יושבת על אותה החומה, ובמקום לבחור בנפילה החופשית מעשרה מטרים של אבן ומלט
אולי המסע הוא קודם לרדת, ואז להסתכל על עצמי מבחוץ בוחרת בדלת