A Pleasant Nightmare

נהייתי חברה טובה של איזה ילדה אחת, נקרא לה לירון.

כולם מרכלים עליה שהיא זונה ושרמוטה והיא עשתה ככה, ונתנה להוא לעשות ככה. היא טוענת שאת כל הדברים האלו חברה שלה, שקוראים לה רינה, מפיצה, כשהן רבות, וזה קורה הרבה.

כשאני מדברת איתה אנחנו כל היום מתעסקות בזה שחבר של ההוא שלא מדבר עם ההיא כי היא אמרה שזה התערב עם ההיא שאוהב את זאת שמרכל על ההוא.

אין לי כח לרכילויות. כאילו, זה לא שברגע שמישהו עושה משהו אני לא מתנהגת כמו דודה פולניה, אבל מה- זה אני לא סובלת לזכור לא לדבר עם ההיא על הזה כי היא לא אוהבת את ההוא.

האם אנחנו צריכים להתבגר יותר וזה יעבור? בתיכון זה גם ככה? כל היום מתעסקים וחופרים בחיים של השני?  מקווה שלא.

Yours,

דנה