חשבתי על זה שנתתי קטגוריה של 'מתוסבכים'. אני כבר כמה חודשים משוטטת לי בישראבלוג ורואה ילדים, נערים או מבוגרים שהרבה יותר מתוסבכים ממני. יש להם חיים קשים, שלא מאירים להם פנים.
אז אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, ולהגיד תודה לאלוהים. אלוהים, אני לא בטוחה אם אתה שומע אותי (או אם אתה קיים), אבל תודה שאתה נותן לי אוכל על השולחן, וכרית לישון עליה.
אולי מתוסבך זה לא קשור לחיים שיש לך, אלא למי שאתה. אז אני אוהו מתוסבכת.
טוב אז קוראים לי...אמממ... (*הערה לעצמי: תמצאי כבר שם בדוי נורמלי, ילדה!) ואני בת 14 (פליז אל תחשבו שאני פקאצה סתומה), כיתה ט' (שמתה כבר שתיגמר), מהמרכז.
רוב הסיכויים שאני אחפור פה בטירוף ויהיו לי איזה 100 דפים בכל חודש, כי אני חסרת חיים וחברים (*הערה לעצמי #2: תפסיקי להיות כזאת דיכאונית!).
אז אם מישהו קורא את זה, ורוב הסיכויים שלא, בא לי קצת לשפוך.
אני לא מחבבת במיוחד את חברות שלי (פחחח... עאלק חברות), אין לי מושג לאיזה תיכון אני אלך ומה אני רוצה ללמוד, ויש לי לפעמים מחשבות אובדניות, ולא נראה שאף אחד באמת אוהב אותי ומקבל אותי כפי שאני.
לגבי החברות. רוצים קצת חפירות? (לא) מעולה!שנה שעברה היה לי די טוב. ואז יחסי הכוחות השתנו, ונשארתי די לבד. זאת אומרת, יש לי חברות, אבל הן די מנצלות אותי, ואני תמיד אופציה ט', והם לא ממש מתייחסות אלי. אני האיבר החמישי והדומם.
בלימודים אני טובה. אני קולטת חומר יחסית מהר, והציונים שלי טובים במקצועות שאני צריכה לבלוע חומר ואז להקיא אותו (איכסוש), אבל במתמטיקה ואנגלית, שבשתיהן אני א',אני מקבלת ציונים נמוכים. זאת אומרת, נמוכים בשבילי. אני מדברת על שמונים ומעלה, ופעמיים בשנה בערך פחות מזה. אבל לפי המורה שלי למתמטיקה אני יכולה להתקבל לחמש יחידות רק מעל ציון שאני לא עוברת אותו. ואני לא יודעת למה אני כ"כ רוצה להיות בחמש יחידות מתמטיקה. אולי בגלל מה שאני רוצה להתקבל אליו, ועל זה חבריי, אחפור לכם הרבה.
אז לילה טוב (לקח לי איזה 4 שעות לסיים את הפוסט הזה)
אה, ונ"ב- אני לא עושה הגייה (אינלי כח, זה לא שמישהו באמת מתעמק), אז סלחו לי אם יוצא באנגלית ו\או שיבוש לשונימזוויע
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Hit and Miss