A Fighter of Frozen Water

אז ככה.
יום טוב עבר עליי.
אני מרגיש שיש מצב ש״החברים״ שלי מתחילים להיות באמת חברים שלי.
go know, זאת בטח רק הרגשה.

אני ממשיך לכתוב את "סיפור חיי".
למרות שזה קשה לי... נורא.
קשה לי להיזכר בתקופה הזאת.
קשה לי להיזכר בכל מה שאני כותב שם,
קשה לי להיזכר בכל הדם שמעורב בסיפור,
קשה לי לא להרגיש פתאום את הכאב ביד הזאת.

יום טוב עובר עליי,
ואני רוצה שימשיך ככה.
בעיקר כי השנה הזאת הולכת להיגמר.
אז מה אני מאחל לעצמי לשנה הקרובה?
אהבה. שהאהבה הזאת תימשך לנצח.
ושום דבר אחר לא משנה.